פתקא טבא: כך הגיעה המילה "פתק" עד לקלפי
בין פתקי ההצבעה לפתקים בכותל: איך הגיעה אלינו המילה "פתק"? מהבחירות הראשונות שערך משה רבנו במדבר, דרך גזרי דין שמיימיים ועד לברכת "פתקא טבא" – קבלו הצצה להיסטוריה המרתקת של המילה שתלווה אותנו לא מעט בתקופה הקרובה | סדרת הרשת "מילה מהמקורות" בפרק נוסף לקראת הבחירות
איכשהו, גם בעידן הטכנולוגי, הפתקים לא נעלמו מחיינו – כולל פתקי היעדרות מבית הספר, פתקי בקשות ותפילות שנוהגים לטמון בין אבני הכותל המערבי או פתקי קניות על המקרר. אפילו בטלפון החכם יש לנו "פתקים". אבל הפתקים הגורליים ביותר למדינה הם בכלל פתקי ההצבעה שמכניסים למעטפה ביום הבחירות. כן, גם שורשיו העמוקים של הפֶּתֶק נעוצים במסורת היהודית ובמקורות העתיקים שלנו.
הפרק הקודם של "מילה מהמקורות":
- איך התגלגלה אלינו המילה "קלפי" – ואיך היא קשורה לשעיר לעזאזל?
פתקים במדבר
פתקי הגרלה מופיעים לראשונה במדרש תלמודי שמתאר את הבחירות הראשונות שעשה משה רבנו במדבר. הרקע לתיאור נעוץ בסיפור "חטא המתאווים" בספר במדבר, כאשר קבוצת אספסוף קטנה דרשה תפריט של בשר ודגים, ירקות ופירות, כפי שהורגלו בכלא המצרי. האספסוף הצליח למשוך אחריו את שאר בני ישראל, וכולם יחד בכו על התפריט החדגוני שירד להם מהשמיים – מָן. הבכי הקולקטיבי גרם למשה להתייאש ולומר שאינו יכול עוד להנהיג את העם לבדו. בתגובה, אלוהים ציווה עליו לאסוף 70 מנהיגים מזקני ישראל כדי להוביל את העם יחד איתו.
כאשר משה ניגש לבחירת הזקנים הוא נתקל בבעיה מורכבת: איך בוחרים את ההנהגה בצורה הוגנת ובלי לעורר תלונות וקנאה בין השבטים? כך מתאר התלמוד במסכת סנהדרין את הפתרון: "מֶה עָשָׂה? בֵּרֵר שִׁשָּׁה שִׁשָּׁה, וְהֵבִיא שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם פִּתְקִין, עַל שִׁבְעִים כָּתַב 'זָקֵן', וּשְׁנַיִם הִנִּיחַ חָלָק, בְּלָלָן וּנְתָנָן בַּקַּלְפִּי".
כלומר, משה בחר שישה אנשים מכל שבט, 72 בסך הכול, ואז הכין 72 פתקים, על 70 מהם כתב את המילה "זקן" ושניים נותרו ריקים. לאחר מכן כל אחד מהמועמדים נקרא לבחור פתק מהקלפי. האנשים שקיבלו פתק עם הכיתוב "זקן" הוכתרו לחברי ההנהגה החדשים והשניים שהעלו פתק ריק קיבלו הודעה שינסו שוב בפעם הבאה. מעניין מה ועדת הבחירות הייתה חושבת על השיטה הזו.
גזר הדין השמיימי
המילה פתק קיבלה משמעות נוספת במדרש ובקבלה: מסמך אלוהי, שעליו נכתב גזר דין. למשל, במסכת סוטה מופיע הביטוי "פִתְקָהּ שֶׁל חַוָּה", שמשמעו גזר הדין שלפיו נשים ילדו בצער ובכאב, בגלל חטא חוה בגן העדן.
בספר הזוהר לפרשת חיי שרה, מסופר על ה"פתקים" שבהם רשימת האנשים שנידונו לגן עדן. רשעים, לעומת זאת, לא זכו להיכתב בפתק וגזר דינם לגיהינום: "וַוי לְהוֹן לְרַשִׁיעַיָּא דְּלָא כְתִּיבִין על יְדוֹי בְּפִּתְּקָא, שֶׁיֹּאבְדוּ בַּגֵּיהִנָּם לְעָלְמִין".
מנהג ידוע הוא לאחל בארמית "פתקא טבא", פתק טוב, ממוצאי יום הכיפורים ועד סוף חג הסוכות. האיחול הזה מבטא את התקווה להיכתב בפתקיו של אלוהים, בספר החיים, ולזכות בגזר דין טוב. המקור לאיחול הזה נמצא גם הוא בספר הזוהר, לפרשת צו, המתייחס ליום הושענא רבה: "בהאי יומא פקיד מלכא למיהב פתקין לסנטירא ומסתיימי דינין". כלומר, ביום הזה, בהושענא רבה, מצווה המלך לתת את הפתקים לנידונים ומסתיים הדין. הפתקים שבהם נכתב ונחתם גזר הדין של בני האדם שוהים אצל המלך לאחר ימי הדין, ורק בסוף חג הסוכות הוא מוסר אותם לביצוע סופי.
לפי מסורת חסידית, שערי השמיים עדיין פתוחים לתשובה עד היום השמיני והאחרון של חג החנוכה, ולכן מנהג חלק החסידים לחכות עם הברכה "פתקא טבא" ולאחל אותה זה לזה בחנוכה.
השאיר חותם
במסכת יומא מסופר על פתק שנפל מן השמיים עם המילה "אמת", חותמו של הקדוש ברוך הוא, כמענה לבקשתם של חכמים שיסלק מהם את היצר הרע – זה שגרם להחרבת המקדש, להרג ולגלות. בלשון התלמוד: "נְפַל לְהוּ פִּיתְקָא מֵרְקִיעָא דַּהֲוָה כְּתִב בֵּהּ 'אֱמֶת'". כלומר, אלוהים הסכים, קיבל את בקשתם ושלח פתק בחתימתו.
גם אנחנו יכולים להשאיר חותם ביום הבחירות, כאשר ניקח פתק, נכניס אותו למעטפת ההצבעה ונשלשל את המעטפה לקלפי.
הכתבה באדיבות ערוץ משב – מה שיהודי בישראל, הנותן במה לתכנים הקשורים לזהות יהודית משותפת בחברה הישראלית ומופעל בידי ארגון רבני צֹהר