בלי חסימות כבישים: בחזרה להפגנה היהודית הראשונה
יהודית ודמוקרטית: כבר בתלמוד מסופר שיהודים עמדו והפגינו – נגד גזרות הרומאים. מה הייתה המשמעות המקורית של המילה "הפגנה" שהגיעה אלינו מארמית, איך זה קשור למגילת אסתר ואיזו מילה אחרת הציע אליעזר בן-יהודה למחאות בעברית מודרנית? | צפו בפרק נוסף של סדרת הרשת "מילה מהמקורות" לקראת הבחירות
שוב הכבישים חסומים והכותרות בחדשות מבשרות על הפגנות? מתברר שמדובר במנהג יהודי עתיק, גם אם השורש של המילה הַפְגָּנָה חודש רק בתחילת המאה העשרים.
שנת 1900 הייתה תקופה של שינויים חברתיים ותרבותיים משמעותיים בארץ ישראל, שנה של התחדשות השפה ובניין הארץ, אבל כל זה לא היה מנותק ממגע עם תרבויות מערביות. לפיכך, העיתונאי והחוקר שמעון מנחם לזר טען שצריך למצוא מילה שמתארת את המילה הגרמנית "Demonstration". לזר הציע לחפש פתרון בתוך השפה העברית עצמה, תוך שימוש במקורות קדומים, כמו למשל התלמוד.
הפרקים הקודמים של "מילה מהמקורות":
- איך התגלגלה אלינו המילה "קלפי" – ואיך היא קשורה לשעיר לעזאזל?
- פתקא טבא: כך הגיעה המילה "פתק" עד לקלפי
ההפגנה שממנה הכול התחיל
ההפגנה היהודית המדוברת נמצאת בסיפור שמופיע במסכת תענית בתלמוד הבבלי על גזרות השמד שגזרו קיסרי רומא על היהודים: "פַּעַם אַחַת גָּזְרָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שְׁמָד עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יַעַסְקוּ בַּתּוֹרָה וְשֶׁלֹּא יָמוּלוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְשֶׁיְּחַלְּלוּ שַׁבָּתוֹת. מָה עָשָׂה יְהוּדָה בֶּן שַׁמּוּעַ וַחֲבֵרָיו? הָלְכוּ וְנָטְלוּ עֵצָה מִמַּטְרוֹנִיתָא אַחַת שֶׁכׇּל גְּדוֹלֵי רוֹמִי מְצוּיִין אֶצְלָהּ. אָמְרָה לָהֶם: עִמְדוּ וְהַפְגִּינוּ בַּלַּיְלָה. הָלְכוּ וְהִפְגִּינוּ בַּלַּיְלָה, אָמְרוּ: אֵי שָׁמַיִם! לֹא אַחִים אֲנַחְנוּ, לֹא בְּנֵי אָב אֶחָד אֲנַחְנוּ, לֹא בְּנֵי אֵם אַחַת אֲנַחְנוּ? מָה נִשְׁתַּנֵּינוּ מִכׇּל אוּמָּה וְלָשׁוֹן שֶׁאַתֶּם גּוֹזְרִין עָלֵינוּ גְּזֵירוֹת רָעוֹת?!"
מחאתם של רבי יהודה בן שמוע וחבריו עוררה הדים והזדהות ברחבי האימפריה, וכתוצאה מהלחץ הציבורי נאלצה מלכות רומא לבטל את הגזרות נגד היהודים. כך נהפך יום המחאה ליום טוב.
סליחה, על מה מפגינים פה?
מקורה של המילה "הפגנה" אינו בעברית אלא בארמית (מהשורש הארמי פג"ן). לכן, בסיפור על מחאתם של חז"ל כנגד רומא, נדרש רש"י להסביר ולפרש את משמעות המילה. לפי רש"י, המשמעות של "הפגינו" היא "צעקו": "כך מתרגמינן בתהִלים – כל לשון שועה וצעקה לשון פגינה". כלומר, השורש פג"ן בארמית משמעותו בעברית היא צעקה ותחנונים.
אז האם פגינה היא כל צעקה שהיא, או דווקא כזו המשמשת למחאה או לקריאה לעזרה? הוכחות למשמעות הספציפית של זעקה אפשר למצוא בתרגומים אחרים לארמית, כמו למשל בתרגום יונתן לפסוק בספר דברים, על נערה המותקפת: "צָעֲקָה הַנַּעֲרָה הַמְאֹרָשָׂה וְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ"; ובארמית: "פגנת עולימתא דמיקדשׁא, ולא אזדמן פריק לה".
ראיה נוספת נמצאת בתרגום הארמי למגילת אסתר. הפסוק "וַתּוֹסֶף אֶסְתֵּר וַתְּדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַתִּפֹּל לִפְנֵי רַגְלָיו וַתֵּבְךְּ וַתִּתְחַנֶּן לוֹ", המתאר את תחינתה ומחאתה של אסתר למלך אחשוורוש כדי להציל את עם ישראל מגזרת המן, מתורגם כך לארמית: "ואוסיפת אסתר ומלילת קדם מלכא, ונפלת קדם ריגלוי ובכיאת ופגנת ופייסת ליה".
המילה "הפגנה" היא דוגמה למילה בעברית שהוצעה ונטמעה בשפה שלנו לאחר שנעשה בה שימוש בפועל בעיתונות ובספרות, אבל זה לא קרה ללא התנגדותו של אליעזר בן-יהודה, שהעדיף במקום "הפגנה" לחדש מילה אחרת: "מִזְהָרָה". קהל הקוראים והדוברים לא הפגין התלהבות רבה, והשאר היסטוריה.