חבר הפרלמנט ההולנדי: "הרחובות בהולנד הורעלו נגד ישראל, זו אנטישמיות"
גדעון (גידי) מרקושובר, יליד תל אביב, נפרד לפני חצי שנה ממפלגתו של חירט וילדרס והקים מפלגת ימין חדשה. בריאיון ל-ynet הוא מסביר מה גרם לו לבחור בדרך עצמאית, מותח ביקורת חריפה על ממשלת הולנד שהחליטה להחרים מוצרים מיהודה ושומרון, ומצהיר: "העתיד של העם היהודי הוא בישראל"
ההחלטה של ממשלת הולנד להחרים מוצרים ישראליים שמקורם ביהודה ושומרון, וצעדי התגובה שנקטה ישראל בעקבותיה, החריפו את המתיחות בין שתי המדינות והחזירו לסדר היום את השאלה שמלווה את יהודי הולנד בשנים האחרונות: האם יש להם עתיד במדינה. מעטים בפרלמנט בהאג מחוברים לשאלה הזאת באופן אישי כמו גדעון (גידי) מרקושובר.
מרקושובר, בן 48, נולד בתל אביב. "הוריי עשו עלייה ואז חזרו להולנד, ובין לבין נולדתי", הוא מספר. אביו נולד בפלשׂתינה המנדטורית. "אבי הוא פלשתיני אמיתי", הוא אומר בקריצה. בגיל שנה שב עם משפחתו להולנד, אך הקשר לישראל לא נותק: הוא ביקר בה פעמים רבות, ואחרי התיכון למד במשך שנה בישיבה הדתית-לאומית בקיבוץ עין צורים. "חשוב מאוד לדעת מאיפה אנחנו באים", הוא אומר.
הוא למד משפטים וניהל עסק להחזרי מס לחברות פיננסיות, ובשנת 2015 נבחר לסנאט ההולנדי. שנתיים לאחר מכן הצטרף לבית הנבחרים – הבית התחתון, החזק יותר מבחינה פוליטית. עם כניסתו לפרלמנט ויתר על אזרחותו הישראלית, אך הוא עדיין מחזיק במספר תעודת זהות ישראלי, ואם ירצה יוכל לחדש את האזרחות.
כיום, אחרי 11 שנים בפוליטיקה, הוא אב לשלושה ומתגורר באמסטרדם. בנו הבכור לומד בישראל. היום (חמישי) ישתתף מרקושובר בכנס הבינלאומי השנתי ללוחמה בטרור על שם שבתי שביט של המכון למדיניות נגד טרור (ICT), באוניברסיטת רייכמן.
"גם כשהיינו בשלטון, לא באמת היינו בשלטון"
מרקושובר היה בכיר במפלגת החירות של חירט וילדרס ולמעשה היה מספר 2 שלו. בשנת 2024 מונה לתפקיד סגן ראש הממשלה והשר לענייני הגירה – אלא שאז נקלע לסקנדל פוליטי כאשר שירותי הביטחון של הולנד פסלו את המינוי שלו בגלל קשריו לישראל, ובמרומז למוסד הישראלי. בסופו של דבר וילדרס נבהל והמינוי של מרקושובר בוטל. "השב"כ ההולנדי לא רצה את המינוי שלי בגלל הקשרים שלי לישראל. אני לא יודע מה רצו. לא אהבו את הקשרים שלי לישראל", הוא אומר.
הם באמת רמזו שאתה קשור למוסד?
"אף פעם לא שמעתי מה הם רמזו. חשבו שאני קרוב יותר מדי לישראל. אני לא חושב שזו סיבה כן או לא למנות מישהו לסגן ראש הממשלה. זו גם הייתה אנטישמיות. אם היו אומרים שאני קשור לבלגיה לא הייתה שום בעיה כי בלגיה חברה של הולנד".
בגלל זה רבת עם וילדרס?
"גם כי הוא לא גיבה את ישראל. מה הבעיה שלמישהו יש קשרים עם ישראל? בסך הכול הוא לא תמך בי אבל גם לא תמך בישראל ברגע הזה. וילדרס היה יכול להגיד שזה כלום ולא צריכה להיות בעיה, אבל לצערי הוא התקפל כמו נוצה ברוח ולא כמו נוצה פרו-ישראלית. בסופו של דבר זה נגד ישראל. הקפלניסטים של הולנד ניצחו והמינוי שלי בוטל".
בעברו היה מרקושובר אחראי על אבטחת מוסדות יהודיים. הוא נעצר בשנת 2010 בגין נשיאת נשק חם במהלך חגיגות לרגל יום העצמאות ה-62 של מדינת ישראל. היה לו רישיון נשק, אך לא היה לו היתר לנשיאת כלי הנשק הספציפי שנשא.
הוא היה פעיל בארגונים שונים של הקהילה היהודית, כולל מועצת בית הכנסת הראשי ההולנדי-ישראלי (NIHS), הגוף המייעץ להגנת הקהילה היהודית בהולנד (BLEW) והייעוץ היהודי המרכזי (CJO).
הקריירה הפוליטית שלו החלה בשנת 1999 כדובר הליכוד בהולנד וכמנהל אגודות נוער יהודיות לסטודנטים. בהמשך שימש כיועץ פוליטי לחבר הפרלמנט אנטון ואן שינדל ונבחר לסנאט ההולנדי בשנת 2015. הוא התפטר בשנת 2017 כדי להתמודד לבית הנבחרים, והוצב במקום הרביעי ברשימת המועמדים של מפלגת החירות. הוא דובר עברית שוטפת ויש לו בני משפחה בישראל.
היית במשך שנים יד ימינו של חירט וילדרס. למה נפרדת ממנו?
"הגיע הזמן. למרות שהיו לנו הרבה מושבים, חשבתי שלא נצליח לתרגם אותם לכוח אמיתי – וגם לא בכל מה שנוגע לישראל. כשהיינו בשלטון, הולנד דווקא התרחקה מישראל. גם כשהיינו בשלטון, לא באמת היינו בשלטון. בזבזנו את הזמן".
ומה עכשיו?
"הקמתי מפלגה משלי בשם DNA – מפלגה חכמה, ימנית. אנחנו שבעה חברי פרלמנט שהתפצלו מהמפלגה של וילדרס. אנחנו חדשים, ובסקרים אנחנו נעים בין שלושה לשמונה מושבים. כרגע אין בחירות באופק".
"הדובדבן שבקצפת" האנטי-ישראלית
איך הגיעה הולנד לנקודה שבה היא מחרימה מוצרים מיהודה ושומרון? מרקושובר משיב: "זה תהליך שהתחיל לפני כעשר שנים. בעשור האחרון הולנד הפכה ליותר ויותר אנטי-ישראלית, וגם המפלגה הקודמת שלי אחראית לכך. לא הצלחנו לעצור את הצעדים האנטי-ישראליים, בייחוד בגופים בינלאומיים כמו האו"ם. גם כשמפלגתו של וילדרס הייתה בממשלה, הולנד נקטה צעדים נגד ישראל. היא לא הצביעה בעד ישראל – לפעמים נמנעה, ולפעמים הצביעה נגד. היא אף פעם לא עמדה לצד ישראל. הצעד הנוכחי הוא 'הדובדבן שבקצפת'. הממשלה הזאת עוינת לישראל יותר מקודמותיה, כי המפלגה הגדולה בה היא מפלגה ליברלית-שמאלנית, והם נגד ישראל".
מה דעתך על הצעד של ממשלת הולנד ועל צעדי התגובה של ישראל?
"טוב שישראל נקטה צעדי תגובה. עצוב מאוד לראות שהולנד נקטה צעדים כאלה נגד ישראל. זה לא חכם וזה לא הכרחי. הם אורזים את זה כדין בינלאומי, אבל מאחורי התחפושת מסתתרת אנטישמיות. בואו לא נצחיק את עצמנו – זאת אנטישמיות".
איך אתה מרגיש עם זה, כחבר בפרלמנט ההולנדי?
"אני לא מתבייש בצעד של הממשלה שלי, כי אני לא אשם בו. אני נגד הסנקציות האלה. אני אוהב את ישראל, ואני חושב שישראל צריכה לבנות יותר התנחלויות ביהודה ושומרון. ישראל צריכה לנצח במלחמה נגד הטרור, כי זה מה ששומר על היהודים ועל העולם בטוחים. היא צריכה לבנות בביתה ההיסטורי כמה שיותר, כי זאת המולדת של היהודים – ולא של ההולנדים האנטישמים".
מה לדעתך מניע את ממשלת הולנד?
"אני חושב שיש כאן אופורטוניזם פוליטי. הרבה מהגרים הגיעו להולנד, בעיקר ממדינות מוסלמיות. יחד עם השמאל הווקיסטי הם צוברים כוח, ולכן מבחינה פוליטית משתלם להחזיק בעמדה אנטי-ישראלית ולדבר לקהל הזה. התקשורת אנטי-ישראלית, ובפקידות הבכירה, גם במשטרה, יש רבים ממוצא מהגר או מהשמאל הקיצוני. לפוליטיקאים קל להיות אנטי-ישראלים, כי אז יותר מצביעים יאהבו אותם. לעומת זאת, לא כל כך חכם להיות פרו-ישראלי, כי בעשור האחרון הרחובות הורעלו נגד ישראל – על ידי התקשורת, השמאל הווקיסטי והמהגרים, שהם אולי 14 אחוז מהאוכלוסייה, אבל קולניים מאוד ברחוב".
מפחיד כיום להיות יהודי בהולנד?
"לא מפחיד להיות יהודי. תאי הגזים היו חמורים יותר. ליהודים יש היסטוריה ארוכה בגלות, ועוד לא ראינו כלום. עדיין קל להיות יהודי בהולנד".
"העתיד של העם היהודי הוא בישראל"
כאשר מרקושובר נשאל איך הקהילה היהודית בהולנד מגיבה, הוא טוען שיש שלושה סוגים של יהודים: "יש יהודי שלא מזדהה כיהודי. יש יהודים שמייללים עם הזאבים – היהודי החלש שמגנה את ישראל. הם חושבים שאם יהיו יותר אנטי-ישראליים, אנשים יאהבו אותם. אבל מה שיקרה להם הוא שאומנם לא יהיו הראשונים לעלות לרכבות לאושוויץ, אבל בוודאות יהיו במקום השני או השלישי. הם ממש טיפשים. מעבר לזה יש יהודים שהם חלק מהקהילה ואוהבים את ישראל, אבל חיים בבועה שלהם. בבועה שלנו באמסטרדם יש לנו בתי ספר וחנויות, ושם המצב יחסית בסדר".
ומחוץ לבועה?
"אם תלך עם מגן דוד ותיתקל בהפגנה אנטי-ישראלית – יצודו אותך. הם צדו את אוהדי מכבי תל אביב בזמנו, וכל מי שנראה יהודי היה בסכנה". מרקושובר מתייחס לאירועי נובמבר 2024, אז הותקפו אוהדי מכבי ת"א ברחובות אמסטרדם לאחר משחק של קבוצת הכדורגל בעיר.
יש עתיד ליהודים בהולנד?
"העתיד של העם היהודי הוא בישראל. ליהודים בתפוצות תמיד היה קשה. אולי יהיו לנו עוד כמה עשורים טובים, ואולי יהיו עשורים רעים, אבל בסוף יהיה קשה ליהודים לשרוד בתפוצות. אני לא מכיר אף משפחה יהודית בסביבה שלי שלא שוקלת כל יום לעזוב את הולנד, בעיקר לישראל. זאת השיחה שיהודים בגלות ניהלו תמיד: הסבים שלי ניהלו אותה, וגם הסבים שלהם – איפה טוב יותר לגור. המסקנה היא שבגלות תמיד גרוע יותר מאשר בישראל. בסופו של דבר, ישראל היא המקום הטוב ביותר ליהודים לחיות בו. זה המקום הטבעי שלהם".
מה ההבדל בעיניך?
"אם אתה מסתובב בישראל בשמחת תורה, אתה רואה אלפי אנשים רוקדים ברחובות וחוגגים את החג. לך לכל מקום בגלות – ומה תראה ברחוב? כלום. בישראל אתה רואה מה מדינה יהודית יכולה לעשות בשביל יהודים. בגלות אתה נהנה משוויון זכויות על הנייר, אבל במציאות המעמד שלך לא דומה למעמד של השכנים הלא-יהודים".
מה המסר שלך לסיום?
"שראינו מצבים גרועים יותר. זה לא כל כך נורא. אני פסימיסט-אופטימיסט: זה עוד יחמיר, אבל אני חושב שהעם היהודי ישרוד גם את זה. עם ישראל חי, והאויבים לא יצליחו".