איך התגלגלה אלינו המילה "קלפי" – ואיך היא קשורה לשעיר לעזאזל?
היא התחילה ככד יווני עתיק, הגיעה לטקס דרמטי בבית המקדש ולפי התלמוד שימשה אפילו לחלוקת נחלות השבטים בהגרלה. אחרי מסע היסטורי מרתק, המילה היוונית נהפכה לסמל של הדמוקרטיה הישראלית | סדרת הרשת "מילה מהמקורות" חוזרת בעונה חדשה לקראת הבחירות – צפו בפרק הראשון
ביום הבחירות נעמוד, רובנו, מאחורי הפרגוד, נכניס פתק למעטפה ונשלשל אותה לקלפי. אבל מניין הגיעו אלינו המילים האלה: קלפי, פתק, פרגוד? ניחשתם נכון. אלה מילים שאת השורשים שלהן אפשר למצוא במקורות היהודיים. אז מאיפה, למשל, הגיעה אלינו הקַלְפִּי?
המסע ההיסטורי והלשוני של ה"קלפי" מרתק. המילה מופיעה במקורות היהודיים, באופן מפתיע, בהקשר חגיגי ומקודש במיוחד: עבודת יום הכיפורים.
בספר ויקרא מתארת התורה את טקסי ההיטהרות של יום הכיפורים, ובמסגרתם מצווה אהרן הכהן לערוך הגרלה מיוחדת במינה בין שני שׂעירים (עיזים). המשנה במסכת יומא, בבואה לתאר את הטקס ההיסטורי שהתקיים בבית המקדש, מתארת את ההגרלה בפירוט: "קלפי הייתה שם ובה שני גורלות, אחד לה', אחד לעזאזל". כלומר, ההגרלה קבעה איזה מהשעירים יוקרב כקורבן לאלוהים על המזבח, ואיזה שעיר יישא עליו את חטאי העם ויושלך אל מותו מהר גבוה במדבר – עזאזל. במקרה הזה, ה"קלפי" הייתה כלי קיבול שדרכו התבצעה הגרלה, ולא הצבעה.
הקלפיות מוזכרות בתלמוד בהקשר של הגרלה נוספת, מכוננת בתולדות עם ישראל: חלוקת הנחלות בארץ לשבטי ישראל. התלמוד מתאר כיצד נעשתה החלוקה הגאוגרפית בצורה אקראית שמנעה סכסוכים. לשם כך, מתוך קלפי אחת נשלפו שמות השבטים השונים, ומתוך קלפי שנייה נשלפו שמות האזורים הגאוגרפיים שאליהם הם יועדו. השילוב בין שתי הקלפיות קבע היכן יֵשב כל שבט.
מניין הגיעה המילה הזו אל שפתם של חכמי המשנה והתלמוד? התשובה מצויה בשפה היוונית העתיקה, שבה משמעות המילה "kalpe" (קַלְפֶּה) היא כד או כלי אחסון פשוט. פרט המידע המעניין ביותר הוא שביוון העתיקה – המוכרת כערשׂ הדמוקרטיה – אכן היו משתמשים באותם כדים (קלפיות) כאמצעי לקיום הגרלות ציבוריות ולקיום הצבעות בידי אזרחי המדינה.
אל העברית המודרנית כנראה התגלגלה הקלפי דרך היידיש, שגם בה שימשה המילה הזו בהקשרים של בחירות והצבעה. כך נסגר לו מעגל היסטורי מעניין במיוחד. כלי הקיבול שהחל את דרכו ביוון העתיקה כאמצעי לקיום הצבעות והגרלות אומץ לתוך הטרמינולוגיה של חז"ל ככלי קודש שבו נעשה שימוש בבית המקדש, ולבסוף חזר לשימושו הדמוקרטי בתקופתנו.
הכתבה באדיבות ערוץ משב – מה שיהודי בישראל, הנותן במה לתכנים הקשורים לזהות יהודית משותפת בחברה הישראלית ומופעל בידי ארגון רבני צֹהר