התובעת במשפט הגינקולוג שהורשע באינוס: "הוא קיבל עונש הולם"
עו"ד מיטל מור, התובעת במשפטו של פרופ' מנחם אלקלעי, שנשלח לאחרונה לשנים ארוכות לכלא על אינוס ומעשה סדום במרמה בתשע מטופלות שלו: "שמרתי על קשר ישיר עם המתלוננות לאורך ההליך. האמון שנוצר בינינו תרם לכך שכולן הסכימו להעיד"
עו"ד מיטל מור, מה תגובתך לגזר הדין שהוטל לפני כשבוע על פרופ' מנחם אלקלעי?
"אמנם הפרקליטות ביקשה להטיל עליו 17 שנות מאסר בפועל, אבל גם עונש של 14 שנות מאסר ראוי והולם בהחלט את חומרת העבירות. השופטים קבעו כי המעשים בוצעו על ידי הרופא תוך ניצול האמון שנתנו בו המטופלות ותוך יצירת מצג שווא שלפיו מדובר בחלק מהליך רפואי. גזר הדין מעביר מסר ברור: ניצול של כוח, סמכות ואמון לצורך ביצוע עבירות מין ייענה בענישה חמורה ומשמעותית".
"הרופא ניצל את הבדיקה או הטיפול הרפואי כדי לעסות במכוון ובאופן ממוקד את איבר המין של המטופלת, וזה עבירה של אינוס במרמה"
איך התחילה הפרשה?
"בשתי תלונות שהוגשו נגד הרופא, אחת מאישה במרכז הארץ והשנייה בצפון. בעקבות התלונות התפרסמה כתבה ב־ynet, ובה התראיינו מטופלות נוספות שהוא פגע בהן, ואחרי חקירה משטרתית מאומצת התיק הועבר אלינו והוחלט על הגשת כתב אישום. מה שעלה כחוט השני בעדות של כל אחת ואחת מהמתלוננות היה שבאותו רגע שנעשה המעשה המיני האסור, הן ידעו שנחצה גבול ושהמגע כבר לא היה מגע רפואי אלא מיני".
איך הצלחת להוכיח שמגע שהוצג למטופלת כחלק מטיפול רפואי היה למעשה עבירת מין?
"באופן כללי קשה להוכיח ביצוע עבירות מין, כי מעצם טבען הן מתבצעות בחדרי חדרים, ובכל זאת במשפט הוכחנו כי לא קיים קשר בין המעשים שביצע ובין פעולה רפואית לגיטימית".
באילו מעשים מדובר?
"הרופא, שהיה מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה בשיבא, ניצל את הבדיקה או הטיפול הרפואי כדי לעסות במכוון ובאופן ממוקד את הדגדגן שלהן, תוך כדי שהוא מחדיר את אצבעותיו לנרתיק שלהן, וזו למעשה עבירה של אינוס במרמה".
היו למעלה מ־20 מתלוננות, בעוד שאלקלעי הורשע על עבירות כלפי תשע בלבד. מה עם היתר?
"על חלק מהתלונות חלה התיישנות, ובתלונות אחרות לא היו ראיות מספיקות להוכחת אשמה מעבר לספק סביר. אחרי שבחנו כל תיק ותיק בדקדקנות, הוגש כתב אישום בעניינן של תשע מתלוננות, והוא הורשע בכל העבירות שיוחסו לו".
כל אחת מהמתלוננות ידעה שבאותו רגע שנעשה המעשה המיני האסור, נחצה גבול, ושהמגע לא היה רפואי אלא מיני"
כמי שייצגה את המדינה נגד אלקלעי, איזה קשר היה לך עם המתלוננות בזמן המשפט?
"ליוויתי אותן לאורך ההליך ושמרתי איתן על קשר רציף. האמון שנוצר בינינו תרם לכך שכולן הסכימו להעיד, גם אם לא היה להן קל לספר על הפגיעה בהן מול הרכב השופטים".
איך הגעת להיות פרקליטה בכירה וראש צוות בפרקליטות מחוז תל אביב?
"התחלתי ללמוד פסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, וכעבור שנה החלטתי שזה לא בשבילי ועברתי למשפטים. בתום הלימודים התקבלתי כמתמחה בפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) ונשארתי שם עד היום, כבר 22 שנים. גיליתי שהתפקיד מנקז לתוכו את כל מה שחיפשתי במישור המקצועי: קשר עם אנשים, אתגר אינטלקטואלי, ערך מוסף חברתי ובעיקר, משמעות".
האם באופן אישי, האמון שלך ברופאים נסדק בעקבות המעשים הנוראיים של אלקלעי?
"לשמחתי לא, ולמרות הטיפול בתיק הזה אני מתעקשת להמשיך לתת אמון ברופאים ובכלל זה גם בגינקולוגים. הנאשם לא פגע רק במתלוננות, אלא גם במעגל רחב של נשים שחוששות בעקבות מעשיו ללכת להיבדק וגם ברופאים ישרי דרך, שיתקשו לזכות באמון מצד מטופלות בגלל אירועים כאלה".
איך מסייעים לנשים לזהות שהן עוברות פגיעה מינית במהלך בדיקה גינקולוגית?
"אני חושבת שאישה יודעת לזהות מתי המגע חוצה גבול ונהיה אסור. היא צריכה לסמוך על עצמה ולהגיש תלונה במשטרה, גם כשהפוגע הוא אדם בעל כוח ומעמד. כשתיק כזה מגיע לפרקליטות, אנו בוחנים אותו בכלים מקצועיים ובאופן ענייני, וכשיש מקום להעמיד לדין, אנחנו עושים זאת ללא מורא".