"לירי חזרה מהשבי עם רצון עז לטרוף את החיים"
ההתמודדות הרגשית ("אני על רכבת הרים דוהרת"). הרצון להספיק הכול ("היא בקושי ישנה, קפצה מדבר לדבר"). התגובות ברחוב ("אנשים מתחילים לבכות כשהם רואים אותה"). והזוגיות שנכנסה לחיים ("יש בינינו אהבה גדולה"). שורדת השבי לירי אלבג ואמה שירה מספרות איך נראים החיים שנה ותשעה חודשים אחרי השחרור, ועל הדרך המיוחדת שלהן להכיל את הטראומה
שנה ותשעה חודשים חלפו מאז שוחררה לירי אלבג משבי חמאס, ובני משפחתה עדיין נזהרים בלשונם כשהם לידה, "הולכים על ביצים", כפי שמגדירה זאת אמה שירה. "זה ייקח עוד קצת זמן, הכול עדיין מאוד רגיש", היא אומרת. "אנחנו נזהרים יותר, מוותרים יותר ומכילים יותר. היא עברה מספיק ואי אפשר לדעת מה יהיה הטריגר שיגרום לה להתפרצות או להצפה רגשית".
לירי: "אני כאילו על רכבת הרים דוהרת, פעם למעלה ופעם למטה. בחצי השנה הראשונה הייתה אופוריה, אבל עם הזמן דברים התחילו לשקוע והכתה בי ההבנה של כל מה שעברתי".
שירה: "ברור שיש לה ימים קשים, בסוף היא עברה שבי. יש נפילות, יש התפרצויות, לא פשוט מה שעובר עליה. מה שהיא ראתה ב־7 באוקטובר זו טראומה שלא טופלה כל תקופת השבי".
לירי: "הם לא נתנו לנו להתחבק, לבכות או לדבר אחת עם השנייה, גם את הנחמה הזאת הם לקחו מאיתנו. באיזשהו שלב הפסקנו להראות רגש או חיבה, נהיינו אפאטיות למתרחש".
מה עוזר לך להתגבר על הטראומה?
לירי: "אני כמובן בטיפול, ויש לנו גם אחת את השנייה. אני יודעת שאם אתקשר לאמילי (דמארי), רומי (גונן), אגם (ברגר) או נעמה (לוי), הן תמיד יהיו שם בשבילי והן היחידות שמבינות אותי ממש. יש גם את המשפחה שלי ואת אמא שלי שמלווה אותי יום ולילה".
כבר הצלחתן לריב מאז השחרור?
"לריב לא, אבל הספקתי לכעוס עליה כמה פעמים, בעיקר על זה שהיא כל הזמן בתנועה ולא באמת נוכחת. לטעמי זה אובר־טיילת, היא צריכה רגע לעצור ולנשום. הרבה פעמים אמרתי לה, 'לירי, את תתמוטטי בסוף', כי היא בקושי ישנה, קפצה מדבר לדבר. היא חזרה עם רצון עז לטרוף את החיים".
לירי: "אם קודם דיברתי עם אמא בטלפון פעם ביום, היום אני מדברת איתה בוקר, צהריים וערב. החוויה של השבי גרמה לי להסתכל על החיים אחרת. התבגרתי בבת אחת. אני בסך הכול בת 21 ומרגישה כמו בת 25".
טוב שלא אמרת זקנה בת 25.
היא צוחקת. "כי בגיל 25 את כבר אמורה לקבל החלטות לגבי החיים קדימה ולגבי הגשמת חלומות. זה לא משהו שילדים בגילי מתעסקים בו, אבל אני כן. אני כבר חושבת מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה".
ירו עלינו, לא נפגעתי
לירי נולדה ביישוב מתן ליד כפר סבא, שלישית מבין ארבעת ילדיהם של שירה (59) ואלי (60), אחות לרוני (28), שי (25) וגיא (17). הוריה מנהלים יחד חברה משפחתית לייבוא מוצרי פרזול לתחום הריהוט, ומתגוררים היום במושב ירחיב, הצמוד למתן.
היא התגייסה לצה"ל ביולי 2023, ולאחר שסיימה קורס תצפיתניות נשלחה יחד עם חברותיה לקורס, נעמה לוי ואגם ברגר, למוצב נחל עוז. הן נשלחו לשם ביום חמישי, 5 באוקטובר, יומיים לפני חטיפתן. על סיפור חטיפתה כבר נכתב ונאמר רבות. מחבלי החמאס שחדרו לבסיס רצחו 54 חיילים וחיילות, וחטפו את לירי יחד עם עוד שש תצפיתניות: נעמה, אגם, קרינה ארייב, דניאלה גלבוע, נועה מרציאנו ז"ל (שנרצחה בעזה) ואורי מגידיש (שחולצה על ידי צה"ל). ביום ה־277 לחטיפתן נחשף סרטון שבו הן נראו ברגע החטיפה, יושבות מוכות וחבולות על הרצפה. במהלך 477 ימי השבי עברה לירי 22 מקומות מסתור. 103 ימים מתוכם היא שהתה במנהרות תת־קרקעיות. כמו יתר החטופים, גם היא הוחזקה בתנאים קשים, כמעט ללא אוכל ומים.
לירי, היו מצבים שהרגשת ממש פחד מוות?
"בטח, היו לא מעט רגעים כאלה. העובדה שאת חיה עם מחבלים עם נשק, את לא יודעת מתי הם יתפוצצו על משהו וזה יֵצא עלייך. היה מחבל אחד שלא סמכתי עליו, משוגע לגמרי, דו־קוטבי, חמש דקות הוא ככה וחמש דקות הפוך. הדבר היחידי שהחזיק אותנו זה שידענו שאין להם שום אינטרס שנמות, כי הם יקבלו עלינו הרבה יותר אם נחיה".
ידעת מה קורה פה בזמן שאת שם?
"כן, ביקשנו רדיו ונתנו לנו, היינו מעודכנות. פה ושם הצצתי בטלוויזיה שלהם בדרך לשירותים, ופעם אפילו ראיתי את אמא ואבא בכיכר".
אני לא סלב
אף על פי שהעבירה כמעט את כל הפז"ם בשבי, שלושה חודשים אחרי שחזרה בחרה לירי לשוב ולהתגייס לצבא, לתפקיד מסווג. במאי האחרון סיימה את השירות והעלתה לאינסטגרם תמונה שלה גוזרת את כרטיס החוגר. "הרגשתי שאני צריכה לסגור מעגל, להגיד תודה לצה"ל ובעיקר להרגיש שוב ילדה רגילה".
את בן זוגה, תום סקלובין (26), מאמן כושר ומנהל בית ספר פרטי לכדורגל מקיבוץ עין דור, לירי הכירה באינסטגרם חודשיים וחצי אחרי שחרורה. לקח לה חצי שנה עד שהרגישה בנוח לחשוף אותו לעולם בסרטון רומנטי ששחררה לאינסטגרם מיום כיף של השניים. "הוא אומר שאני התחלתי איתו, אבל תכלס הוא התחיל איתי (צוחקת). הוא שם לי עוקב באינסטגרם והגיב לי על הסטורי. ואז יזמתי שיחה".
מה כתבת לו?
"שאלתי אותו, 'מי אתה ולמה שמת לי עוקב?', והוא כתב לי, 'סקרנת אותי'. אמרתי לו, 'טוב, גם אתה סקרנת אותי, לא סתם החזרתי תשובה'. השאר היסטוריה. יש בינינו אהבה גדולה".
שירה: "תום עושה לה טוב. הוא הרים לה את הביטחון. הנה בן אדם שמסתכל עליה לא רק כלירי אלבג החטופה".
באיזה אופן השבי נוכח ביניכם?
"זה נוכח בחיים שלי, אז ברור שגם בזוגיות שלי. היתרון פה הוא שהוא לא הכיר אותי לפני. זאת לירי שהוא מכיר, אז הוא לא משווה בין מי שהייתי למי שאני היום".
את מרגישה שגם הוא הולך על בהונות כשהוא איתך, כמו יתר בני המשפחה?
"לא, אבל הוא בן אדם רגיש. אנחנו מתקשרים, מדברים על הכול, הוא יודע מה עברתי והוא יודע לשים לב מתי אני עצבנית או מתי אני צריכה יותר שקט".
אתם חושבים לעבור לגור ביחד?
"מן הסתם זה יקרה בקרוב".
שירה: "לא, רגע, לא כל כך מהר. אני לא משחררת אותך, את עוד ילדה קטנה, יש זמן" (צוחקת).
לירי: "יש מרחק בין ירחיב לעין דור. בינתיים עושים נסיעות, אבל זה קשה".
נהפכת לדמות מאוד מחוזרת בפתיחות ובהשקות. איך את מרגישה עם זה שאת סלב?
"אני לא סלב. הייתי רק פעם אחת עם אמא שלי בהשקה. זה היה מגניב, אבל אחרי זה חזרתי לצבא וזה נגמר. אמנם יש לי 80 אלף עוקבים, אבל אני לא עובדת בזה. אני לא מתפעלת עמוד, אני לא מרוויחה מזה ולא עושה שיתופי פעולה. לפני השבי תמיד אמרתי בצחוק שיום אחד אני אהיה מפורסמת. סיפרתי את זה לאגם בשבי, אמרתי לה, 'את רואה? ידעתי' (צוחקת). כבר לא בא לי על כל הסלביוּת הזאת, כי בסוף אני אדם פרטי".
יש משהו שלירי נמנעת ממנו היום בגלל השבי?
"היא לא יכולה לראות שום דבר בטלוויזיה חוץ מסרטים מצוירים. ואז היא מבקשת ממני או מהאחיות שלה לשבת לידה על הספה, לוקחת לי את היד ומבקשת לעשות לה נעימי ודיגי־דיגי. טוב, יש לה תירוץ טוב".
לירי: "אני אומרת להן, 'הייתי בשבי, תפנקו אותי'" (צוחקת).
שירה: "הקשר עם האחיות שלה התחזק מאוד, וכך גם עם אח שלה, גיא. הם כבר עברו את הדבר הכי נורא, אז לכולם יש יותר פתיחות לשתף בבעיות ולדאוג אחד לשני. לי כאמא כיף מאוד לראות את זה".
לירי על בן זוגה תום: "בנינו ביחד את האמון אחד בשנייה. אנחנו מדברים על הכול, הוא יודע מה עברתי ושם לב מתי אני עצבנית"
היה אפשר לראות את זה בחתונה של בתך הבכורה רוני לפני חודש: הסרטון שבו שתיהן רוקדות ברחבה שבר את הרשת וזכה ליותר ממיליון צפיות.
לירי: "קודם כול, השיר הזה, 'מה יהיה מחר' של פאר טסי, ליווה את רוני בכל תקופת השבי, בייחוד המשפט: 'אני אמצא אותך בין מיליוני אנשים'. רקדנו ברחבה ואז פתאום השיר התנגן, היא באה אליי כדי לשיר לי אותו ולא יכולתי לעצור את הדמעות. זו הייתה סגירת מעגל מטורפת שבחתונה שלה אנחנו רוקדות ביחד את השיר הזה, בטח אחרי שבעלה חיכה עם ההצעה עד שאחזור. אני זוכרת שכשחזרתי מעזה, חיבקתי אותו ולחשתי לו באוזן, 'עוד לא הצעת אני מקווה'. הוא ענה: 'נראה לך שהייתי עושה את זה בלעדייך?'".
שירה: "החתונה הזאת הייתה מסיבת הניצחון שלנו כמשפחה. היו שם שורדי שבי והורים של שורדי שבי, אנשים ממטה החטופים וכמובן, התצפיתניות שנחטפו עם לירי".
את בקשר עם הורים אחרים?
"יש לנו כמה קבוצות הורים, ואין יום שלא מתנהלות שם שיחות. אנחנו גם נפגשים מדי פעם. לא מזמן הייתה לנו חתונה של אחות של קרינה ארייב וכולם הגיעו. עכשיו אנחנו בשמחות".
לירי: "חמסה, שיישאר ככה. רק שמחות, אמן".
החתונה של רוני עשתה לך חשק להתחתן גם?
"אני עוד לא בגיל, אבל זה לא סוד שמאז ומתמיד חלמתי להיות אמא. בעקבות השבי זה רק התגבר. זו גם הנקמה הכי מתוקה שיכולה להיות. בתכלס הגעתי לעולם כדי להמשיך אותו, ואני אמשיך את השושלת על אפם ועל חמתם, עם חמישה ילדים לפחות".
איפור: אלכס סיביקוב, שיער: חן כחלון, ניהול סט: סימה שושן, בגדים: לירי: שמלה, &other stories, אוברול, מנגו, טופ, זארה, גופייה, פמינה, מכנסיים, קסטרו. שירה: שמלה, ויוי בלאיש, גופייה, אריאל טולדנו, גופייה, חגית טסה. חצאית וחגורה, אוסף פרטי, תכשיטים: ה.שטרן