מגמת צמיחה: שנה אקדמית חדשה נפתחת - אלו התארים המבוקשים
שנת הלימודים האקדמית תשפ"ז נפתחת: יותר מ-350 אלף סטודנטיות וסטודנטים יחלו את השנה, כ-2% יותר מבשנה שעברה. עלייה בלומדי חינוך, משפטים, מדעי החברה ומדעי הרוח, כשדווקא במדעי המחשב נרשמה ירידה בנרשמים. וגם: שיעור החרדים, המילואימניקים - וכמה מסיימים תואר ראשון בישראל בהשוואה לעולם
שנת הלימודים האקדמית תשפ"ז נפתחת ב-57 מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ, כאשר מערכת ההשכלה הגבוהה ממשיכה להציג מגמת צמיחה והתרחבות. על פי תחזית המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), בשנת תשפ"ז צפויים ללמוד כ-350,900 סטודנטיות וסטודנטים, נתון המשקף גידול נוסף של כ-2.1% ותוספת של כ-7,183 לומדים לעומת שנת תשפ"ו. בשנה החולפת למדו במערכת 343,717 סטודנטים, גידול של 2.8% לעומת תשפ"ה. מתוך כלל הלומדים בתשפ"ו, 262,083 למדו לתואר ראשון, 68,497 לתואר שני, 12,356 לתואר שלישי ו-781 בלימודי תעודה.
לימודי התואר הראשון היו אחראים לכ-90% מהגידול הכולל במערכת בתשפ"ו, כשמספר הסטודנטים בתואר הראשון עלה ב-3.4% מ-253,536 בתשפ"ה ל-262,083 בתשפ"ו. עיקר הגידול התרכז במכללות החוץ תקציביות ובאוניברסיטה הפתוחה, שהוסיפו יחד 7,978 סטודנטים - המהווים 84.6% מהגידול הכולל.
במקביל, נרשמה עלייה של 4.5% במספר המתחילים בשנה א' לתואר ראשון, לצד גידול של כ-7.2% בכמות המועמדים לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות. הביקוש ללימודים היה גבוה במיוחד ברפואה ורפואת שיניים, מקצועות הבריאות, אדריכלות והנדסה. בתארים המתקדמים נרשם גידול מתון יותר, כשבתואר השני למדו 68,497 סטודנטים (עלייה של 0.9%) ובתואר השלישי למדו 12,356 סטודנטים באוניברסיטאות (עלייה של 1.3%).
מבחינת תחומי הלימוד, העליות הבולטות בתואר הראשון בתשפ"ו נרשמו בחינוך, שם נוספו 2,290 סטודנטים (7.5%), במשפטים עם תוספת של 1,437 סטודנטים (8.5%), במדעי החברה עם תוספת של 1,194 סטודנטים (3.3%) ובמדעי הרוח שבהם נוספו 1,024 סטודנטים (10.9%). בתחום הטכנולוגי נרשמו מגמות מעורבות: במסלולי מדעי הנתונים, הבינה המלאכותית והנדסת הנתונים עלה מספר הסטודנטים ל-2,259, ולקראת תשפ"ז אושרו שש תוכניות חדשות ב-AI שמיועדות לקלוט כ-800 סטודנטים נוספים. מנגד, במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב נרשמה ירידה של 7.4% במספר הסטודנטים. בלימודי ההנדסה נשמרה יציבות.
יותר אוניברסיטאות - ויותר סטונדטים לרפואה
לצד השינויים בתחומי הלימוד, קודמו מהלכים אסטרטגיים לאומיים. בתחום הרפואה החלו ללמוד 1,404 סטודנטים בתשפ"ו (עלייה של 11%), והתחזית לתשפ"ז עומדת על 1,560 מתחילים, לקראת יעד של 1,700 בתשפ"ח. הרחבה זו נשענת על פתיחת פקולטות חדשות באוניברסיטת רייכמן, באוניברסיטת חיפה ובמכון ויצמן, לצד אישור תוכנית ראשונה להכשרת עוזרי רופא.
בצפון הארץ נכנס לתוקף השינוי במעמדה של המכללה האקדמית תל-חי לאוניברסיטת קריית שמונה בגליל, והושלם מעבר התקצוב של מכללת סכנין בדרך להפיכתה למכללה אקדמית כללית ביישוב ערבי. כמו כן, הוקצו כ-490 מיליון שקלים להקמת תשתית מחשוב-על אקדמית לבינה מלאכותית בשנים 2028-2026.
מערכת ההשכלה הגבוהה הפגינה גמישות רבה בהתמודדות עם אתגרי המלחמה, כאשר כ-70 אלף סטודנטיות וסטודנטים שירתו במילואים במהלך השנה - כ-20.4% מכלל הסטודנטים באקדמיה. מתווה לאומי אחיד שאומץ בכל 57 המוסדות סיפק התאמות אקדמיות, מלגות וליווי אישי, והוביל לכך ששיעור הנשירה בקרב משרתי המילואים היה נמוך יותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה.
במקביל, נרשם גידול בהשתלבות אוכלוסיות מגוונות, ובהן 20,006 סטודנטים בוגרות ובוגרי החינוך החרדי (עלייה של 6.2%), 65,386 סטודנטים מהחברה הערבית (19.0% מסך המערכת), ו-4,770 סטודנטים יוצאי אתיופיה. נשים מהוות 58.6% מכלל הסטודנטים במערכת. במישור הבינלאומי, נתוני ארגון ה-OECD מעלים כי כ-61% מהסטודנטים בישראל משלימים תואר ראשון בזמן התקני, לעומת 43% בלבד בממוצע מדינות הארגון.