הנער הגיבור מהסרטון הוויראלי נחשף: "אנשים צעקו 'מי יודע להטיס מטוס?'"
עמית בן ה-17 ישב לצד שתי אחיותיו כשמטוס פליי דובאי החל לצלול, אחת מהן התעלפה - והוא הרגיע אותן בקור רוח בזמן שתיעד את רגעי הפחד: "אמרתי 'הכול בסדר, זה כיס אוויר' - אבל קיבלתי את זה שאני הולך למות". לדבריו, "כשהבנתי שזו לא תקלה במטוס אלא ניסיון פיגוע, נרגעתי. הייתי בטוח שנוסע מטיס אותו"
עמית ברשדסקי (17), תלמיד כיתה י"ב מהוד השרון, נסע עם הוריו ושתי אחיותיו הצעירות, תמר בת ה-15 ומיקה בת ה-12, לטיול משפחתי בן שלושה שבועות ביפן. את הדרך חזרה לישראל עשתה המשפחה בטיסת האימים של פליי דובאי - וברשדסקי, שישב לצד אחיותיו, תיעד במצלמת הטלפון שלו את רגעי החרדה במטוס.
בזמן שהמטוס צלל והנוסעים סביבו צעקו, הוא ניסה בקור רוח להרגיע את אחיותיו ולהסביר להן שמדובר רק ב"כיס אוויר". לדבריו, באותם רגעים הוא עצמו כבר היה משוכנע כי המטוס עומד להתרסק. הסרטון שצילם הגיע לאחר הנחיתה לרשתות החברתיות והפך בתוך זמן קצר לוויראלי ברחבי העולם. צפו:
"נסענו לטיול משפחתי ליפן לשלושה שבועות", סיפר ברשדסקי בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות". "בחזור עשינו קונקשן בדובאי והכול היה רגיל. כשאמא שלי עשתה צ'ק-אין לא היה מקום לכולנו ביחד. אני ואחיות שלי ישבנו לבד מאחור, וההורים היו בערך עשר שורות לפנינו". כשהחלו רגעי האימה הוא היה, לדבריו, "חצי ישן, חצי ער". "פתאום היה רעש קטן מהמטוס ותמר, שהייתה ליד החלון, אמרה למיקה בלגלוג 'ראית מה היה?', והן צחקו. אחרי כמה שניות אנחנו צוללים וצוללים, ואני רואה שמיקה התעלפה. ניסיתי להרים לה את הראש, נתתי לה מכות על הפנים והיא הייתה ממש חיוורת ונפוחה".
ברשדסקי סיפר כי השלושה לא היו חגורים באותו רגע. "הגוף שלי טס למעלה לכיוון התקרה. מהר תפסתי את הידיות של הכיסא ומשכתי את עצמי למטה. המטוס ממשיך לצלול ואני מנסה להרגיע את האחיות שלי. אני אומר להן 'הכול בסדר, זה כיס אוויר', ובאותו זמן פתחתי את המצלמה והתחלתי לתעד - כי חשבתי שזה הסוף".
לדבריו, אחרי כ-40 שניות המטוס התייצב - אך לאחר מכן שוב איבד גובה. "אני ממשיך לנסות להרגיע אותן. תמר אמרה 'שמע ישראל', ואת מיקה ניסיתי לפקס כדי שתהיה בסדר ולא תתעלף שוב. מהר חגרנו חגורות. אמרתי לעצמי, 'אוקיי, אני הולך למות', וקיבלתי את זה. אמרתי לאחיות שלי שאני אוהב אותן ושהכול יהיה בסדר. לא אמרתי להן שאני חושב שזה הסוף, ניסיתי לתת להן תקווה".
בתחילה, סיפר, הוא כלל לא הבין מה מתרחש בקדמת המטוס. "חשבתי שאולי זו סופת חול כי היינו מעל מדבר. אבל אז התחילו לצעוק מקדימה, 'זה מחבל, זה מחבל, יש לו סכין', והבנתי שזה הרבה יותר רציני". אחרי שהמטוס התייצב, נותרה לדבריו כשעה עד לנחיתה. "המטוס רעד וזז כל הזמן. החלפתי מקום עם אבא שלי כדי שהוא ירגיע את הבנות, ואני התיישבתי ליד אמא שלי. במשך כל השעה הזאת ניסיתי לדבר איתה והיא ממש קפאה, הפכה לפסל".
באותם רגעים, סיפר, הנוסעים עדיין לא הבינו מי נמצא בשליטה על המטוס. "לא היה לנו מושג מה קורה. הייתי בטוח שמי שמטיס את המטוס זה אחד הנוסעים, כי אמרו שטייס המשנה דקר את הטייס הראשי ושהטייס הראשי לא איתנו. לא הבנתי מי מטיס את המטוס. צעקו 'מי יודע להטיס מטוס?', וזה הרגיש שאחד הנוסעים מטיס אותו".
לקראת הנחיתה, הוא מספר, המתח במטוס רק גבר. "אמרו בכריזה שזה רגע מאוד קריטי, שצריך להיות בשקט ולתת לטייסים להתרכז כי לא יודעים איך ננחת. לקחתי את הקפוצ'ונים ואת הכריות של הטיסה ושמתי על הראש, כדי שאם יקרה משהו לא ניפגע. בסוף המטוס נחת בצורה הכי חלקה שיש".
"זה היה פחד מוות", אמר. "אמרתי לעצמי, 'אני עומד למות עכשיו'. אז פשוט הרגעתי את האחיות שלי וקיבלתי את זה שאני הולך למות. בהמשך הבנתי שזה פיגוע ושניסו לחטוף את המטוס, וכשהבנתי את זה אפילו קצת נרגעתי. חשבתי שאם זו תקלה במטוס - זה הרבה יותר מפחיד, כי אם המטוס דפוק אין מה לעשות. ברגע שהבנתי שהיה ניסיון לפיגוע ושהמחבל נתפס, אמרתי לעצמי שהמצב בשליטה".
"רציתי שידעו מה קרה"
במקביל לניסיון להרגיע את אחיותיו, ברשדסקי החליט לתעד את מה שחשב שעלול להיות רגעיו האחרונים. "היה לי חשוב לתעד. אמרתי לעצמי שאני רוצה שידעו מה קרה. רציתי להיפרד מהמשפחה, אז שלחתי את הסרטון לסבתא שלי, לדודה ולכמה חברים וצירפתי הודעת פרידה". את ההודעה, הוא מספר, הקליד כשהטלפון מוסתר מאחיותיו: "כתבתי את זה מתחת לרגליים כדי שהן לא יראו שאני נפרד מאנשים. בתוך המטוס היו כל כך הרבה צעקות ורעש שאי אפשר היה לשמוע כמעט כלום".
רק לאחר שהמטוס נחת בסעודיה נשלחו ההודעות והסרטון הגיע ליעדו. משם הוא כבר התפשט במהירות ברשת. "הסרטון הפך לוויראלי ופורסם בכל העולם. לא חשבתי שזה יקרה כי שלחתי אותו רק לכמה חברים ולמשפחה, ותוך כמה רגעים הוא כבר היה בכל מקום".
לדבריו, למרות הנסיבות, הוא שמח שהתיעוד סיפק הצצה למה שהתרחש בתוך המטוס. "רק רציתי שאנשים ידעו מה בדיוק קרה שם ושזה לא היה ריב בין אוקראיני לרוסי. אני שמח שהצלחתי לספק את ההסבר הזה".