ענישה, תנאי כליאה או דווקא חינוך ושיקום: איך עוצרים את הדימום?
בתי הסוהר - "מפעל לייצור עבריינות", מערכת המשפט - "בנות הביאו 14-9 ק"ג קוקאין וקיבלו עבודות שירות, בחייכם", והמשטרה? "מצפצפים עליה". בוועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות" ניסו משתתפי הפאנל לענות על השאלה שנתפסת מורכבת מאי פעם: מה צריך לעשות כדי להרגיש שוב בטוחים?
פשיעה ללא הפסקה: חיסולי חשבונות, פרוטקשן, רצח במשפחה והיטפלויות ברחוב. האלימות משתוללת, והתחושה הכללית היא של חוסר אונים וחוסר מסוגלות להתמודד עם המצב. בפאנל של ועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות", ניסו המשתתפים לענות על השאלה שנראית מורכבת מאי פעם: כיצד מחזירים את הביטחון האישי?
עו"ד באסל פלאח, מומחה לתיקי פשיעה חמורה, עו"ד גיל שפירא, מנהל המחלקה לייצוג אסירים בסנגוריה הציבורית הארצית, עו"ד שני מורן, בעלת משרד עורכי דין בתחום הפלילי; ועו"ד ניסים דאודי, סנ"צ (בדימוס) בימ"ר ת"א, חילקו את התשובה לכמה נדבכים: משטרה, ענישה, חינוך ותפקיד בתי הסוהר.
לרוקן אוקיינוס עם דלי קטן
עבריינים הפסיקו לפחד או שאין כלים להתמודד איתם?
לדבריו, של סנ"צ ניסים דאודי, הביטחון האישי נמצא בקרקעית: "אחת הסיבות המרכזיות, היא שהמשטרה בגודל שלה או ביכולות שלה היא קטנה מאוד ביחס לרמת הפשיעה במדינת ישראל". כספים, לדבריו, הם לא העיקר. "עם כל הכבוד למיליארדים - איך זה מתבצע בשטח?".
ואולי הבעיה נעוצה בכבוד - או חוסר הכבוד - שרוחש האזרח למשטרה? לטענת עו"ד באסל פלאח, ההרגשה היא שפשוט מצפצפים על המשטרה. "הבעיה בשנים האחרונות היא שהמשטרה מחפשת כותרות ולא תוצאות. אין נוכחות משטרתית במדינת ישראל, המשטרה לא מתפקדת. השוטרים בימ"רים, יחב"ל ובכל היחידות עושים 200% אבל לא מגיעים לתוצאות, למה? כי אומרים להם - תעזבו את הילד הזה בוולט (שתועד רוכב עם רגליים על הכידון - י"ק), לכו תביאו לי את ראש הארגון ההוא או את העבריין ההוא".
עו"ד שני מורן, בעלת משרד עורכי דין בתחום הפלילי, אמרה כי גם כלי ענישה משמעותיים הם "כוסות רוח למת", כי בסופו של יום אדם משתחרר ממעצר. "קודם כל צריך להבין שזה פתרון לארגון פשיעה. אנו במדינה שתרבות הפשע בה מושרשת והיא יסודית", אמרה. "אני צוחקת אבל זה לא מצחיק, כי לנו כסנגורים פליליים אין מה לדאוג ממהפכת ה-AI. מדינת ישראל מייצרת לנו עבודה ותמשיך לייצר לנו בקצב הזה עבודה לנצח - וזה עצוב".
ומה לגבי מערכת המשפט? לדבריה של עו"ד מורן, במצב שבו מערכת אכיפת החוק ובית המשפט העליון נרמסים, כל אחד יכול להיות פושע. "איך הלקוחות שלי אומרים? 'אין נשיא בבית משפט עליון' ואומרים שבית משפט העליון 'הוא כלום ושום דבר ולא צריך לציית לחוקים שלו', מה זה? זה מחלחל לשטח, זה פוגע. האזרח הקטן שומע את הדברים האלה ולא סתם אתה רואה עלייה תמידית במפת הפשיעה בישראל", הוסיפה.
האם לתנאי הכליאה יש השפעה?
מורן טענה כי תנאי הכליאה בישראל הם מהקשים ביותר, אך לדעת רוב חברי הפאנל, בתי הסוהר לא מרתיעים את העבריין בקצה. "אסירים נמצאים בתא שלהם וזורקים עליהם רימונים. אתמול ביקרתי לקוח שלי בכלא והוא הוציא מכנסיים שרופים. שאלתי 'מה קרה?', הוא ענה לי 'נכנסו אליי כוחות וזרקו עליי רימוני הלם כשאני בתוך התא'", סיפרה עורכת הדין. "השלטון חושב שזו הדרך למיגור פשיעה אבל זה בדיוק ההפך, מחקרים הראו שמיגור פשיעה היא חינוך, שיקום וטיפול - אנחנו עושים בדיוק את ההפך בבתי סוהר".
עו"ד גיל שפירא, מנהל המחלקה לייצוג אסירים, הצטרף לדברים ואמר כי ההנחה שתנאי הכליאה הם כלי התרעה, שגויה מיסודה. "בתי הסוהר הם מפעל לייצור יותר עבריינות. תנאי הכליאה בישראל הם בוודאי היום מהקשים שיש. כ-40% מהאסירים הפליליים במדינת ישראל מוחזקים בשטח מחיה שהוא פחות משלושה מטר מרובע לאדם, כ-1,500 כלואים פליליים מדי לילה לא ישנים על המיטה".
לדברי גיל, האסירים "מאבדים כישורי חיים, מעמד חברתי, להשתלב חזרה בחברה ובהיעדר אפשרויות אחרות הם נדחקים על ידי המדינה שוב למעגלי הפשיעה", הסביר. לטענתו, "מה שיכול להפחית פשיעה זה בעיקר ודאות אכיפה ומהירות התפיסה".
לטענתו, השאלה החשובה היא לא אם אדם יושב בכלא או לכמה זמן - אלא אם הוא ייתפס ואם זה יקרה מהר. לדברי גיל, "במדינת ישראל נעצרים מדי שנה קרוב ל-60 אלף בני אדם, שכמחצית מהם לא יעמדו לדין בסופו של דבר. אנשים נעצרים לחינם ואנשים נעצרים מבלי שהעבירה שבגינם הם נעצרו פוענחה - דבר שמתגלגל שוב בחזרה לחברה".
חינוך, חינוך ושוב - חינוך
עו"ד פלאח הדגיש כי אדם לא נולד עבריין, אלא הופך להיות עבריין. "זאת הדרך היחידה שהוא ראה. הוא לא נכנס לחדר חקירות בפעם הראשונה בגיל 50, אלא בגיל 14, 12 ולפעמים גם בגיל 10. החקירה לא מרתיעה אותו", אמר. "בשנים האחרונות מה שמדאיג עבריין בכיר זה שהמשטרה תתפור לו תיק ויגישו נגדו כתב אישום כשהוא חף מפשע".
סנ"צ בדימוס ניסים הצטרף ואמר כי "צריך לחזור 10 צעדים אחורה ולנסות להגיע לבני נוער", אך חלק על הטענה כי להחמרת הענישה אין השפעה. "זה תשלום לכאורה לעבריין על ביצוע עבירה", אמר. "אני אתן דוגמא, לא מזמן היו ארבע בנות שהבריחו 14-9 ק"ג קוקאין - וקיבלו תשעה חודשי עבודות שירות. בחייכם, על מה אנו מדברים?".
מנגד, טען פלאח כי "בקליפורניה יש חוק של שלוש עבירות ואתה הולך למאסר עולם, לא משנה מה עשית, גנבת מסטיק או כדומה. הפתרון צריך להתחיל מהיסוד. אתה לא יכול לבוא ולהגיד לבן אדם - עשית את זה 20 שנה, עכשיו אתה יכול לעצור. לא, אתה צריך לעשות את זה לאט בהדרגתיות, לבוא ולהשקיע. אומרים שצדק צריך להיראות ולא רק לעשות".
קוצר ידה של המשטרה
סנ"צ (בדימוס) דאודי חלק על ההנחה שתנאי הכליאה בישראל הם מהקשים בעולם, וטען כי למשטרה עדיין יש כוח. "מניסיון של שלושה עשורים במשטרה, בעיקר בכל הנוגע לארגוני הפשיעה, שני הדברים שמפחידים אותם זה משטרה וכסף. אל תיגע להם בקטע הכלכלי. וגם, ברגע שמעורבת משטרה אני יכול להגיד לכם שהם לוקחים שני צעדים אחורה", טען.
המקום לשיפור, לדבריו, טמון דווקא בגודלה של המשטרה ובסמכויותיה, וכי הארגון צריך לקבל יותר כלים, כולל אמצעים טכנולוגיים, כדי להילחם בפשיעה.
לדברי עו"ד מורן, "אנו נמצאים במצב שצריכה להיות תוכנית לאומית לטיפול באסירים, בעצורים ובפשיעה בחוץ - תוכנית שחייבת לכלול שילוב זרועות בין משרד החינוך, המשרד בביטחון לאומי, למשטרת ישראל ולשב"ס".
ומה לגבי בתי המשפט? נצ"מ בדימוס דאודי סבר כי העבריינים מבחינים בהקלות של המערכת. "אם אדם נתפס עם נשק או ביצע ירי ואחרי שבוע יוצא למעצר בית ונותנים לו תשעה חודשים עבודות - החישוב שלו קל".
מבט ל-2027
חברי הפאנל נשאלו מה ההחלטה הקריטית הראשונה שניתן ליישם, כדי להחזיר את הביטחון האישי לתושבים. לדברי גיל, עיקר ההשקעה צריך להיות בחינוך ויש צורך בתוכנית לאומית רב מערכתית שתתמקד בגורמים לפשיעה ולא בענישה.
עורכת הדין מורן אמרה כי יש צורך בשינוי מדיניות בכל בתי הסוהר ובתנאי כליאה הולמים, יחס אנושי יותר לאסירים תוך התמקדות בשיקום ובטיפול. "בסוף אתה תוציא לחברה אזרח טוב יותר. זו לא קלישאה", הדגישה.
עו"ד פאלח סבר גם כן כי יש להתמקד בשיקום ובחינוך. סנ"צ בדימוס דאודי הוסיף כי "יש צורך בהחלטת ממשלה שתביא לסנכרון בין כל רשויות אכיפה, בהם רשות מסים, בתי משפט, הפרקליטות וגם שב"כ".