למה הנשיא שותק כשטראמפ משפיל את ישראל?
לא מפתיע שנתניהו וחסידיו שכחו את הקמפיינים נגד התערבות חיצונית בבחירות בעקבות הודעת התמיכה המאפיוזית של נשיא ארה"ב. אבל איפה סמל הממלכתיות הישראלית שיגיד את המובן מאליו?
חלפו יומיים מאז ראש מדינה שאינה ישראל התערב באופן חסר תקדים בבחירות דמוקרטיות שיתקיימו בישראל. מה זה "התערב"? נשיא ארה"ב לא רק הכריז רשמית על תמיכה במועמד אחד, אלא הודיע שהוא "סוג השותף שארצות הברית של אמריקה דורשת" וכי כל בחירה אחרת תהיה "טעות". במילים אחרות: זאת לא רק הודעת תמיכה אישית וגם לא המלצה חמה, אלא ציווי חד משמעי, שלא לומר איום עם אקדח לרקה. הוא אמנם מגיע ממנהיג שאחוזי התמיכה בו במדינתו שלו קופצים בנג'י בלי חבל והוא ניצב ערב בחירות שעלולות לשתק את ממשלו, אבל נתפס כדבר האימפריה לנתינים.
גם אם בעבר נרשמו ניסיונות כאלה ואחרים של ממשלים אמריקאיים (מכל הצדדים, למי שמתעניין) להתערב בבחירות בישראל, מעולם הדבר לא נעשה בצורה שהיא כה גלויה, בוטה ובמידה מסוימת אפילו אלימה, כפי שמעיד הנוסח בעל הארומה המאפיוזית. ולא, הווליום לא אמור לזכות בעדיפות על פני פעילות במחשכים, משום שיש בו אלמנט מובהק של השפלה, בוז וזלזול. והנה, במקום שראש הממשלה יביע אי-נוחות מחיבוקו של השוגר-דדי, הוא משחרר הודעות וסרטונים נלהבים. כשצועקים לו "מלך ישראל", נתניהו נוהג לומר "אני לא מלך, אני צריך להיבחר". ובכן, אם ככה הוא נבחר, אזי הוא גם לא ראש ממשלה אלא נציב במדינת חסות.
אך ספק אם מישהו מופתע מהאקסטזה שבה נתניהו וחסידיו זינקו על המציאה, כאילו שכחו את הקמפיינים ההיסטריים שניהלו בכל פעם שעמותה במימון אמריקאי או אירופי נחשדה בפעילות פוליטית בישראל, שלא לדבר על הניסיון לבצע דה-לגיטימציה בהגעתם של ישראלים וישראליות שמתגוררים בחו"ל על מנת להצביע. איפה אותם אנשי ימין גאים, שאחרי עשרות שנות רכבת אווירית של מצביעים חרדים נזכרו לזעוק שאין זה ראוי שאזרחים ואזרחיות שלא מתגוררים בארץ אך משתמשים בזכותם החוקית כדי להשפיע על עתידה של המדינה. אבל כשפאקינג נשיא ארצות הברית מודיע לציבור הישראלי שכל בחירה אחרת מלבד נתניהו תהיה "טעות"? יום חג לדמוקרטיה.
במדינה ריבונית שמכבדת את עצמה, תוך שעתיים מרגע הכרזת התמיכה של טראמפ, הנשיא הרצוג היה אמור לשחרר הודעה קצרה ופשוטה: רק אזרחי ואזרחיות ישראל יכריעו. לאף מדינה אחרת, ידידה כאויבת, אין את הזכות להתערב בענייניה הפנימיים
אולם בעוד הצביעות מהצד הזה מפתיעה כמו סופגנייה עם ריבה בחנוכה, השתיקה של נשיא המדינה, סמל הממלכתיות הישראלית היא לא משהו שניתן להתעלם ממנו. במדינה ריבונית שמכבדת את עצמה, תוך שעתיים מרגע הכרזת התמיכה של טראמפ, הוא היה אמור לשחרר הודעה קצרה ופשוטה: רק אזרחי ואזרחיות ישראל יכריעו. לאף מדינה אחרת, ידידה כאויבת, אין את הזכות להתערב בענייניה הפנימיים: לא בבית המשפט ובטח שלא בקלפי. אמנם הבוחרים והבוחרות אמורים לקחת בחשבון את כלל האספקטים של החלטתם, ובתוכם שאלת היחסים הבינלאומיים, אבל מצופה מכל מנהיג באשר הוא – בוודאי של בעלת ברית אסטרטגית - לכבד את זכות הבחירה הקדושה של הציבור. זוהי משמעות הכרזת העצמאות הישראלית.
אבל לישראל, כידוע, יש את יצחק (בוז'י) הרצוג, שכבר הושפל אישית על ידי טראמפ בנושא אחר שהאחרון לא היה אמור להתערב בו, וגם שם בקושי הצליח למלמל כתב הגנה על כבודה של ישראל בזמן שכבודו שלו נרמס כמו מוצרי צריכה במבצעים של "בלאק פריידיי". במקרה הזה אפילו את המעט הנ"ל הוא לא מסוגל לשחזר. נדמה כי אימתם של טראמפ ונתניהו גרמו לו שוב למסור את הסנדוויץ' שהישראלים הפקידו בידיו לבריונים של השכבה. לא נורא, הרצוג הוא לא מהאנשים שאף פעם נשארים רעבים.