עוד מהומות בצרפת, מפגינים עם כאפיות בפריז. המחאה מתפשטת גם לבלגיה
בבירה התחדשו ההפגנות במסגרת "מרד התלמידים", שדורשים בגיבוי השמאל הקיצוני שיפור בתנאים בבתי הספר – ומואשמים ע"י הימין וטראמפ בזריעת כאוס פוליטי כמפגן כוח של מהגרים והאיסלאם. בני נוער הציתו פחים וחסמו את ביה"ס הלן בושה, המשטרה ירתה גז מדמיע, הצתות ועימותים גם בטולוז. יותר מ-6,600 נעצרו, 55% מהצרפתים נגד ההפגנות. אנשי מלנשון טוענים לאלימות משטרתית: "לא באנו לאבד עין". הושעה השימוש ברימוני הלם, צעדי חירום בעיר הבלגית ליאז'
המהומות במסגרת מחאת התלמידים בצרפת התחדשו בצהריים (יום ה'), כשמשטרת פריז השתמשה בגז מדמיע כדי לפזר בני נוער שהפכו פחי אשפה והקימו מחסומים מחוץ לבית הספר הלן בושה בצפון-מזרח העיר. גל המחאה בצרפת, שפוליטיקאים מהימין והמרכז מאשימים את השמאל הקיצוני בעידודו לצורך מטרות פוליטיות, אינו מראה סימני דעיכה, וביממה האחרונה הוא התפשט גם לבלגיה השכנה, שם נרשמו מהומות דומות. בצרפת התקיימו היום צעדות מחאה לא רק בפריז, אלא גם בנאנט, ראן, ברון, טולון, מארסיי וערים נוספות.



תיכון הלן בושה, שהפך למוקד עיקרי של עימותים בין המפגינים למשטרה בבירה הצרפתית, הוא אחד מ-375 בתי ספר (מתוך כ-3,700 הקיימים ברחבי צרפת) שנסגרו היום באופן מלא או חלקי בשל פעילות המפגינים. רבים מהמוחים שהתכנסו לידו הגיעו כשהם עוטים מסכות מנתחים או חובשים קפוצ'ונים, כנראה כדי להקשות את זיהוים. לפחות 12 הפגנות תמיכה בתנועת המחאה מתוכננות להיערך במדינה בהמשך היום.
מחאת התלמידים בצרפת, נזכיר, החלה ב-17 בספטמבר וצברה תאוצה בשבוע שעבר, כשתלמידים ממאות בתי ספר, במיוחד בפרברים העניים שבהם מתגוררות משפחות ממעמד הפועלים, כגון פרבר סן דני של הבירה פריז, החלו לחסום את הכניסה לבתי הספר שלהם, להשתלט על כבישים, להבעיר פחים ולתקוף שוטרים ועוברי אורח, לדבריהם במחאה על הזנחת התשתיות בבתי הספר, הצפיפות בכיתות והמחסור במורים. ההפגנות פרצו בשעה שממשלת צרפת מנסה להעביר את תקציב המדינה לשנת 2027, ששם לו למטרה לצמצם את הגירעון.
מאז תחילת ההפגנות הוצתו או נבזזו לפחות 24 בתי ספר, ו-85 אנשי הוראה נפצעו. בעימותים נפצעו גם קרוב ל-800 שוטרים ו-215 בני נוער. לפי העדכון האחרון של הרשויות, ברחבי צרפת כולה נעצרו מתחילת המחאה כבר יותר מ-6,600 בני אדם, רובם בני נוער, ומשרד המשפטים מסר כי מתוכם 1,800 יועמדו לדין, בהם 1,483 קטינים. הנזק שנגרם לרכוש במחאה האלימה מוערך בעשרות מיליוני אירו.





מתנגדי ההפגנות האשימו את מפלגת "צרפת הבלתי-כנועה" של מנהיג השמאל הרדיקלי ז'אן לוק מלנשון, שהוא גם פוליטיקאי אנטי-ישראלי אדוק, בהסתה לאלימות ובשלהוב הפרעות, והם הדגישו את חלקם של מהגרים ובני מהגרים באלימות ברחובות. ברבות מההפגנות בימים האחרונים נצפו כאפיות פלסטיניות ודגלי פלסטין, וכך היה גם בהפגנות הבוקר בפריז. שלשום פרסם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ פוסט שבו התערב בסוגיה והאשים כי ההפגנות אינן נוגעות באמת למצב בבתי הספר, אלא הן ביטוי להגירה שיצאה לשליטה ולניסיון של האיסלאם להשתלט על צרפת.
לפי סקר שערך מכון Elabe עבור BFM TV, מבין אזרחי צרפת 72% סבורים שדרישות התלמידים לגיטימיות, אך 55% מהם סבורים שיש להפסיק את המחאות.
רה"מ: "מנהיגים פוליטיים מנצלים את הזעם לצורך הבחירות"
ההפגנות בצרפת היום נערכות לאחר ששלשום התקיים "יום הזעם" המרכזי לשבוע זה, שבו השתתפו לפי המשטרה כ-266 אלף בני אדם, ולפי המארגנים כ-450 אלף. לקראת האירועים היום קרא איגוד סטודנטים צרפתי לחסום בתי ספר תיכוניים וקמפוסים של אוניברסיטאות, ולאחר מכן, בצהריים, להצטרף להפגנות מול בנייני ממשל ברחבי מחוז פריז ובכיכר הבסטיליה בבירה.



אף שמספר בתי הספר המושבתים ירד ביומיים האחרונים בהשוואה למספרם של אלה שהושבתו ביום שלישי, הלחץ על ממשלתו של הנשיא היוצא עמנואל מקרון הולך וגובר. ההפגנות נגד תת-התקצוב של בתי הספר משכו אליהן גורמים מחרחרי ריב שאינם מתעניינים בהכרח במטרות תנועת המחאה, לצד איגודי עובדים וגופים פוליטיים, ועל רקע זה האשים השבוע ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו את מפלגת "צרפת בלתי-כנועה" של מלנשון, המקושרת לרבים מהגופים האלה, בניסיון ל"לזרוע כאוס" לקראת הבחירות לנשיאות באפריל ובמאי הקרובים, שבהן צופים הסקרים שמלנשון יגיע לסיבוב השני והמכריע – ושם ינחל תבוסה מול מנהיגת הימין הקיצוני מרין לה פן.
בנאום לאומה שנשא אתמול בטלוויזיה אמנם הצהיר ראש הממשלה לקורנו כי דאגותיהם של התלמידים אמיתיות ויש להקשיב להן, והבטיח לנקוט בהמשך החודש צעדים לשיפור המצב, אך הוא גם הביע צער על "האלימות, תקיפת תלמידים ואנשי צוות ופציעת שוטרים, וכן על בתי ספר שהוצתו או הושחתו ואלפי שעות לימוד שאבדו, שלא לדבר על איומים ועלבונות". הוא שב ותקף "מנהיגים פוליטיים שמנצלים את הזעם הזה כדי לנהל את מאבקי הבחירות שלהם", בביקורת ברורה על השמאל הקיצוני ומלנשון.


בין המפגינים שהתאספו היום ליד תיכון הלן בושה בפריז הייתה הסטודנטית אמה חליל בת ה-18, שהגיעה כדי להביע תמיכה באלה שמאיישים את המחסומים המאולתרים בבית הספר שבו למדה. היא אמרה לסוכנות הידיעות AP כי היא מודאגת מהאלימות שמפעילה המשטרה. "אנחנו כאן כדי להגן על הזכויות שלנו, לא כדי לאבד עין או יד", אמרה חליל. לדבריה בימיה בבית הספר הייתה עדה לבעיות בידוד ולנזילות מים, ומדי פעם אף ראתה חולדות: "אני לא חושבת שהתנועה תאבד מומנטום. כל עוד הדברים לא ישתנו, אנחנו נראה את התנועה מתחזקת, ויכול להיות שנראה איחוד של מאבקים שונים, במיוחד לקראת הבחירות הקרובות לנשיאות". זמן קצר לאחר דבריה כיתרו כוחות המשטרה כיכר סמוכה, הקהל החל לנהור קדימה, וגז מדמיע נורה לעברו.
ידו של נער נקטעה, שיניו של אחר נשברו, השוטרים: "האלימות גוברת"
אתמול הודיעה צרפת על השעיית השימוש ברימוני הלם, בעקבות האירוע ביום שלישי שבו נקטעה ידו של נער בן 15. השוטרים דיווחו כי באירוע הזה הם מצאו עצמם מול יותר מ-200 תלמידים שיידו אבנים וירו זיקוקים, וכי הנער הרים את הרימון והוא התפוצץ בידו, אך תלמידים טענו כי הוא נפגע ישירות לאחר ששוטר ירה לעברו. במקרה אחר, בשבוע שעבר, נפגע נער בן 14 בשם עדן בפניו מרימון גז סמוך לפריז, ולפי עורך דינו הוא איבד כמה משיניו וסובל משבר בלסת. אמו אומרת שכעת הוא אינו מסוגל לדבר, ויכול לשתות רק באמצעות קש. השוטר באירוע אמר להגנתו כי פעל ב"שבריר שנייה" כדי להגן על שוטרת שהחליפה מהלומות עם הנער, אולם הוא הושעה בזמן שהחקירה נמשכת.

בימים האחרונים הועלו עוד טענות רבות של משתתפי המחאות ותומכיהם לשימוש בכוח מופרז מצד המשטרה. באחד המקרים נפתחה חקירה נגד שוטר בגין ניסיון רצח, אחרי שמפגין בן 17 התלונן שהוא החזיק את ראשו מתחת למים בזמן שניסה לעצור אותו סמוך לנהר בעיר בלפור שבצפון המדינה. בטור שבחבל היין של הלואר נגרם עיוורון חלקי לנער בן 15 שלפי החשד נפגע מכדור גומי של המשטרה.
למרות ההודעה על השעיית השימוש ברימוני הלם הגן ראש הממשלה לקורנו על התנהלות המשטרה למול הטענות להפעלת כוח לא-פרופורציונלי, והכחיש כי כוחות הביטחון קיבלו הוראה להתעמת עם הצעירים. שר הפנים לורן נונייז אמר לתחנת הרדיו RTL כי המחלקה לחקירות שוטרים פתחה ב-18 חקירות כדי לקבוע אם שוטרים פעלו באופן לא מידתי.
המזכיר הארצי של איגוד השוטרים UNSA אמר כי הוא ספקני לגבי ההחלטה להשעות את השימוש ברימוני הלם, וטען כי היא מבוססת "על רגש": "אנחנו מתמודדים עם גורמים אלימים יותר ויותר", אמר ז'אן-פול נסימנטו לרשת FranceInfo, והזהיר כי ללא האמצעי הזה לפיזור קהל עלולים להתרחש יותר עימותים מטווח קרוב. "במצב כזה אולי יהיו אפילו יותר פצועים", הסביר. הרכז הארצי של מפלגת השמאל הרדיקלי "צרפת בלתי-כנועה" (LFI) האשים כי נדרש "שכמה ילדים יוטלו בהם מומים לכל החיים כדי ששר הפנים נונייז יוותר על השימוש ברימונים נגד תלמידי תיכון".
עשרות עצורים בבלגיה, איסור התקהלויות בלילה
ביממה האחרונה התפשטה כאמור המחאה גם לבלגיה. בעיר ליאז' השתמשה אתמול המשטרה במכת"זיות ובגז מדמיע כדי להדוף כמה מאות מפגינים, והרשויות נאלצו לשלוח הודעות לטלפונים הניידים של בעלי חנויות ולקרוא להם לסגור אותן בשל התפרעויות. קרוב ל-90 בני אדם נעצרו בעיר וכמה שוטרים נפצעו. תגבורת של שוטרים נשלחה לליאז' מהבירה בריסל ומאנטוורפן, וראש העיר וילי דמאייר הוציא צו האוסר על התקהלויות ציבוריות עד לחצות הלילה 16 באוקטובר, בשל מה שהגדיר כ"סכנה ממשית, חמורה ומיידית" לעימותים חוזרים ונשנים ומעשי ונדליזם שהרשויות צופות בימים הקרובים.



אתמול התקיימו הפגנות בהיקף קטן יותר במונס ובשרלרואה, והיום נערכו הפגנות דומות מחוץ לכמה בתי ספר בבריסל ומחוץ לאוניברסיטת ליאז'. שר החוץ של בלגיה, ברנאר קינטן, אמר כי פעילי שמאל רדיקלי חדרו למחאות התלמידים בליאז' וגורמים נזק לרכוש. ז'וליין דואש, חבר ב"חזית האנטי-פשיסטית של ליאז'", אמר לתקשורת המקומית כי טענותיו של קינטן "הזיות". בפוסט שפרסם ברשתות החברתיות הצהיר שר הפנים של בלגיה ברנאר קינטן כי "העבריינים יצטרכו לתת את הדין על מעשיהם בפני בתי המשפט".
המחאות בבלגיה, שמאורגנות באמצעות קבוצות צ'אט ברשתות החברתיות, כוללות דרישות לתוספת מורים ולכיתות קטנות יותר, לצד תלונות על רפורמת החינוך במדינה, שכללה את העלאת שכר הלימוד עבור מרבית התלמידים בקהילה דוברת הצרפתית בבלגיה מ-835 אירו ל-1,194 אירו (1,280 דולר). כמה תלמידים וסטודנטים בלגים העידו כי הם עומדים בקשר עם עמיתיהם הצרפתים.




"אנחנו תומכים זה בזה כי אנחנו מתמודדים פחות או יותר עם אותן בעיות", אמר אלפרד, סטודנט בן 19. אמליה די סלבה, סטודנטית בת 19 הלומדת להוראה, אמרה שתנועת הסטודנטים בבלגיה החלה מוקדם יותר השנה והתעוררה מחדש לאחר שהתלמידים ראו את ההפגנות בצרפת: "כשראינו ששום דבר לא משתנה בלי הפגנות, החלטנו שנתחיל. צרפת בהחלט השפיעה עלינו קצת".