תחקיר "טיים" חושף שורת מסמכים: כך ישראל סייעה להעביר 2 מיליארד דולר מקטאר לעזה
מסמכים שהגיעו לידי המגזין האמריקני חושפים את עומק המעורבות הישראלית בהעברת הכספים לרצועה, במשך יותר מעשור. ראש המוסד לשעבר יוסי כהן הודה לאמיר קטאר, למרות שב-ynet נחשף כי יותר משנה לפני כן קיבל נתניהו עדויות על כך שהכסף הקטארי מגיע להתעצמות צבאית של חמאס. וגם: הבכיר במל"ל שביקש להמשיך בתשלומים, ובקשת ברנע לחדש את המימון - שבועיים לפני 7/10
תשעה ימים לפני הבחירות לכנסת, תחקיר שפרסם היום (ראשון) מגזין "טיים" האמריקני, ופורסם בכותרת הראשית שלו, חושף מסמכים והתכתבויות שלא פורסמו בעבר, המלמדים על מעורבותה הישירה של ישראל בהעברת כמעט שני מיליארד דולר מקטאר לרצועת עזה במשך יותר מעשור. לפי התחקיר, ממשלות בראשות בנימין נתניהו לא הסתפקו באישור העברת הכספים, אלא עודדו את המשך התשלומים, השתתפו בקביעת מנגנוני חלוקתם ופעלו לשמר את הסדרי המימון גם כאשר בכירים ישראלים מתחו בפומבי ביקורת חריפה על קטאר בטענה שהיא מממנת את חמאס.
ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" חשפו לאחרונה רונן ברגמן ויובל רובוביץ' מסמכי מודיעין ועדויות שלפיהם נתניהו הוזהר החל מ-2019 על ידי שב"כ, אמ"ן וגורמים במצרים שהכסף הקטארי מגיע להתעצמות הצבאית של חמאס. בנוסף להסטת כספים שיועדו לסיוע הומניטרי, נחשף בתחקיר, פעל ציר מימון חשאי ישיר מקטאר לחמאס. בסך הכול מימנו הכספים האלה - בידיעת נתניהו - כמחצית מהתקציב של כל הזרוע הצבאית. מהתחקיר עלה כי למרות ההתרעות המפורשות והתנגדותם החד-משמעית של ראשי השב"כ דאז נדב ארגמן ורונן בר, נתניהו לא עצר את העברת הכספים והמשיך במדיניות זו.
אחד המסמכים הבולטים שנחשפו בתחקיר "טיים" הוא מכתב ששלח בדצמבר 2020 ראש המוסד דאז, יוסי כהן, לאמיר קטאר תמים בן חמד א-תאני. המסמך גדוש המחמאות הזה, נדגיש, נכתב אחרי שנתניהו כבר הוזהר כי הכסף הקטארי משמש להתעצמות הצבאית חמאס. "זו הזדמנות נהדרת להביע את תודתנו והערכתנו על מאמצי הסיוע ההומניטרי שהעניקה מדינת קטאר לרצועת עזה בשנים האחרונות", כתב כהן. הוא הוסיף כי המאמצים הללו "מילאו ללא ספק תפקיד מכריע בשיפור המצב ההומניטרי ברצועת עזה ובהבטחת היציבות והביטחון באזור".
התחקיר, שפורסם על רקע הביקורת המתמשכת על מדיניות ממשלות נתניהו כלפי חמאס לפני טבח 7 באוקטובר, מתבסס על מסמכים רשמיים, מכתבים בין גורמים ישראלים לקטארים ושיחות עם בכירים ישראלים, אמריקנים ודיפלומטים שהיו מעורבים בהסדרי המימון. לפי "טיים", המסמכים מלמדים כי תפקידה של ישראל היה נרחב יותר מכפי שנתניהו הודה בפומבי. לשכת ראש הממשלה סירבה להגיב לפניית המגזין.
גורם ביטחוני ישראלי לשעבר אמר למגזין כי מדובר במדיניות שנולדה מתוך כוונות טובות, אך התבררה ככישלון. "זו הייתה טעות מדינית שלנו, שמספר ראשי ממשלה המשיכו בה", אמר. לדבריו, "נתניהו היה ללא ספק במרכז. הוא זה שקידם והאיץ את התוכנית, והממשלה שלו הייתה אחראית לאופן שבו היא התנהלה".
ישראל קבעה מי יקבל את הכסף - וביקשה מקטאר להמשיך לשלם
לפי התחקיר, קטאר החלה להעביר כספים לרצועת עזה כבר בשנת 2007, לאחר שחמאס השתלט על השטח, בתקופת כהונתו של אהוד אולמרט כראש הממשלה. בתחילה לא הייתה לישראל מעורבות ישירה בהעברות, אך המצב השתנה תחת נתניהו. משנת 2012 סייעה ממשלתו להפעיל מנגנון שבמסגרתו הייתה לישראל מעורבות בהעברת מזון וציוד רפואי, בבדיקת זכאותן של משפחות פלסטיניות לסיוע כספי ובהרחבת אספקת החשמל לרצועה באמצעות מימון קטארי.
עד 2018 הועברו לרצועה כ-1.1 מיליארד דולר מקטאר, לפי נתונים שהוצגו לשרי הממשלה ופורסמו בעבר ב"הארץ". הכספים יועדו לסיוע הומניטרי, לרכישת דלק ולתשלום משכורות לעובדי ממשל. באותה שנה החלה קטאר לדרוש מסמכים רשמיים שיאשרו את מעורבות ישראל בהסדרים, בין היתר בשל הפער בין הגינויים הפומביים שהשמיעו גורמים ישראלים כלפי דוחא לבין הבקשות שהועברו אליה מאחורי הקלעים להמשיך להזרים את הכספים. בכיר בממשל טראמפ הראשון, שהיה מעורה במגעים, סיפר למגזין "טיים" כי הסתירה הזו עוררה תסכול אצל הקטארים: בכירים ישראלים היו מגנים בפומבי את העברת הכספים, ואז מבקשים בחשאי מדוחא לחדש אותם.
באוקטובר 2018 נחתם הסכם בהשתתפות ישראל, קטאר והאו"ם למימון אספקת הדלק לרצועת עזה. בהמשך התפתח מנגנון משולש שבמסגרתו הועברו כספים בפיקוח ישראלי ובינלאומי. קטאר מימנה רכישת דלק וחשמל מישראל, העבירה כספים לפרויקטים דרך האו"ם וסיפקה קצבאות חודשיות למשפחות נזקקות. באוגוסט 2021 חתמה קטאר על הסכם נוסף, בהיקף של 40 מיליון דולר, שנועד לאפשר העברת 100 דולר בחודש לכמעט 100 אלף משקי בית פלסטיניים במשך ארבעה חודשים. לפי דיפלומטים שהכירו את ההסדר, ישראל בדקה את רשימות הזכאים ופיקחה על מנגנון החלוקה. הכספים הועברו באמצעות תוכנית המזון העולמית, והמשפחות קיבלו הודעות טקסט שבהן נמסר להן היכן יוכלו לאסוף את הסיוע.
במכתב נוסף שנחשף בתחקיר, מיולי 2019, הודיעה קטאר לממשלת נתניהו על העברת שישה מיליון דולר ל-20 אלף תושבים ברצועה, 300 דולר לכל אחד. לפי "טיים", לא ידוע כמה ממקבלי הסיוע, שנבחרו באמצעות המנגנון הישראלי, היו קשורים לחמאס או היו בני משפחה של אנשי הארגון. בשנת 2020, בעיצומה של מגפת הקורונה, פנה רונן לוי, איש המועצה לביטחון לאומי שכונה "מעוז", לגורמים קטאריים וביקש לשמר את ההסדר. "אנו שבים ומדגישים את החשיבות שבהמשך העברת הסיוע הכספי ההומניטרי הקטארי באמצעות המנגנון הקיים", נכתב במסמך.
עוד ביקש הבכיר כי הסיוע הקטארי לא יועבר באמצעות מתווכים או מדינות אחרות, אלא באמצעות השגריר מוחמד אל-עמאדי, שעמד בראש הוועדה הקטארית לשיקום רצועת עזה. "אנו מעריכים מאוד את שיתוף הפעולה ואת השיח הפתוח למען שמירה על היציבות והביטחון באזור וקירוב בין מדינותינו ועמינו", כתב.
בנט המשיך את הסיוע; שבועיים לפני 7/10: ברנע ביקש עוד חודשיים מימון
אחת הנקודות המרכזיות בתחקיר היא שהמדיניות לא הייתה ייחודית לממשלות נתניהו. לפי גורמים ששירתו בממשלי טראמפ וביידן, הסדרי המימון זכו לתמיכת כל ממשלות ישראל, ארצות הברית, האו"ם, גורמים פלסטיניים ומדינות אירופיות. בשנת 2018, לאחר שיו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן צמצם את התשלומים לעובדי הממשל ברצועה, אפשרה ממשלת נתניהו העברת מזומנים קטאריים לעזה במזוודות. נפתלי בנט, שכיהן אז כשר החינוך, התנגד למהלך וכינה את התשלומים "דמי חסות". נתניהו אף השעה לזמן קצר את העברת הכספים בינואר 2019, בעקבות הסלמה בגבול הרצועה, והשתמש באפשרות לחדשם כאמצעי לחץ על חמאס.
ואולם, גם לאחר שבנט החליף את נתניהו בראשות הממשלה בשנת 2021, הסדרי המימון לא הופסקו. לפי התחקיר, קטאר נערכה באותה תקופה להפסקת התוכנית, בין היתר על רקע התנגדותו הפומבית של בנט להעברות. בפועל, ממשלתו הפסיקה את הכנסת מזוודות המזומנים, אך אפשרה את המשך הסיוע באמצעות מנגנונים אחרים. לפי גורם שנכח בשיחות עם ממשל ביידן, נציג ישראלי אף הבהיר לשליח אמריקני כי אין כוונה לשנות את ההסדר באופן מהותי. "אין שום בעיה", אמר הנציג, לפי העדות. "אנחנו רוצים להמשיך עם זה כפי שזה".
אחד הגורמים שהיו מעורבים בתוכנית טען כי הבעיה המרכזית הייתה שהן ממשלת ישראל והן חמאס החזיקו במנופי שליטה על הסיוע שנועד לאזרחים. לדבריו, שני הצדדים היו יכולים להשתמש בכסף להפעלת לחץ, בעוד התושבים עצמם נותרו תלויים בהסדרים הפוליטיים והביטחוניים.
לפי התחקיר, בשנת 2023, עם התגברות המתיחות בין ישראל לחמאס, ביקשו גורמים קטאריים לשנות את שיטת העברת הסיוע, כך שהתושבים ברצועה לא יהיו תלויים בממשלת ישראל או בארגון הטרור. אולם ממשלת נתניהו ביקשה לשמור על המנגנון הקיים. שבועיים בלבד לפני מתקפת 7 באוקטובר נסע ראש המוסד דוד ברנע לדוחא וביקש מקטאר לחדש את המימון, כפי שדווח בעבר ב"ניו יורק טיימס". לפי הפרטים הנוספים שמביא "טיים", הקטארים הסכימו, אך הבהירו כי זו תהיה הפעם האחרונה שבה יאריכו את ההסדר. ברנע ביקש להמשיך בהעברות למשך חודשיים נוספים.
גורמים שהכירו את השיחה הסבירו כי ההיגיון הישראלי היה שהמשך הסיוע לאוכלוסייה האזרחית יעניק לחמאס דבר מה להפסיד במקרה של הסלמה, ולכן יאפשר לישראל להפעיל עליו לחץ. הכוונה הייתה לבחון מחדש את התנהלות הארגון בתום החודשיים ולגבש מנגנון סיוע יציב יותר. אלא ששבועיים לאחר מכן ביצע חמאס את מתקפת 7 באוקטובר, וההסדר קרס.
המסמכים שנחשפו אינם מוכיחים כי כספי הסיוע הקטאריים שימשו ישירות למימון מתקפת הטרור. עם זאת, הם מעוררים מחדש את השאלה האם ההזרמה המתמשכת של כספים לרצועה סייעה לבסס את שלטון חמאס, גם כשהכסף נועד לצרכים אזרחיים, ובכך אפשרה לארגון להפנות משאבים אחרים להתעצמות צבאית.
קטאר מאשימה את ישראל, נתניהו מכחיש את הטענות על חיזוק חמאס
בתגובה שמסר משרד התקשורת הבינלאומית של קטאר ל"טיים", טענה דוחא כי כל הסיוע הכספי שהעבירה לרצועת עזה יועד לאזרחים פלסטינים והועבר במנגנונים שתואמו עם הרשויות הישראליות ועם שותפים בינלאומיים. "כל הסיוע הכספי, כמו גם מוצרים כגון מזון, תרופות ודלק, עבר דרך ישראל לפני שנכנס לעזה", נמסר. "שום דבר לא הועבר ישירות על ידי קטאר. אנחנו סיפקנו את הסיוע, בעוד שהחלוקה בוצעה על ידי ארגוני האו"ם בתיאום עם הרשויות הישראליות". הקטארים הוסיפו כי אם כספים כלשהם אכן הגיעו לחמאס, כפי שטוענים גורמים שונים בישראל, האחריות לכך מוטלת על ישראל. "אם מימון כלשהו הגיע לחמאס, האחריות מוטלת על ישראל, שפיקחה על החלוקה ויצרה את המנגנון", נמסר.
נתניהו דחה בעבר את הטענות שלפיהן ביקש לחזק את חמאס כדי להעמיק את הפיצול בין רצועת עזה, הנשלטת בידי ארגון הטרור, לבין הרשות הפלסטינית בגדה המערבית. בריאיון שהעניק ל"טיים" ב-2024 הוא הכחיש גם דברים שיוחסו לו מישיבת ליכוד בשנת 2019, שלפיהם מי שרוצה למנוע הקמת מדינה פלסטינית צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כספים אליו.
בריאיון הסביר נתניהו כי ההחלטה לאפשר את הסיוע התקבלה כדי למנוע אסון הומניטרי ברצועה. "הסיבה שממשלות עוקבות הסכימו לכך הייתה שרצינו לוודא שבעזה יש ממשל אזרחי מתפקד, כדי למנוע קריסה הומניטרית", אמר. לדבריו, בלי הכספים לתחזוקת מערכות הביוב, אספקת המים ובתי הספר, הרצועה הייתה עלולה להידרדר לכאוס ולמחלות. נתניהו טען גם כי איראן סיפקה לחמאס אמצעי לחימה בערוצים נפרדים, ובהם נתיבי הברחה דרך חצי האי סיני. התחקיר מתפרסם גם בצל פרשת "קטאר-גייט", שבה נחשד כי יועצים ועובדים לשעבר בסביבתו של נתניהו קיבלו כספים כדי לקדם את תדמיתה של קטאר, גם לאחר טבח 7 באוקטובר.
כעת, כשארה"ב ומדינות ערב דנות בהסדרים לשיקום רצועת עזה, מתעוררת מחדש השאלה כיצד ניתן להעביר סיוע חיוני לאוכלוסייה האזרחית בלי לחזק את חמאס או ארגונים חמושים אחרים. לפי מגזין "טיים", נציגי ממשל טראמפ, ובהם ג'ארד קושנר וסטיב וויטקוף, פועלים עם קטאר ומדינות ערב נוספות לגיבוש מנגנון שיאפשר את שיקום השירותים הבסיסיים ברצועה, מבלי להותיר את התושבים תלויים בארגונים חמושים.
"אנחנו רוצים להבטיח שהאזרחים יהיו תלויים בעצמם ולא באף אחד אחר", אמר למגזין דיפלומט בינלאומי המעורה במגעים. לדבריו, המטרה היא ליצור הזדמנויות כלכליות שיאפשרו לתושבי הרצועה להתפרנס באופן עצמאי.