מחסור בשווקים - ומס גבוה על כל משאית סיוע: חמאס מתכנן "קמפיין הרעבה" חדש
רגע לפני פירוז חמאס מנשקו, בישראל מעריכים שארגון הטרור נערך לקמפיין בינלאומי נוסף שיפעיל לחץ מדיני כבד לעצירת "תוכנית הנקודות" של טראמפ. בארגון הטרור גם מתקשים לשלם משכורות בשווי כ-90 מיליון בכל חודש, מטילים מיסים גבוהים - ומשתמשים במחסור שנוצר כדי לקדם טענות ל"הרעבה" בעזה
המאבק העיקש בעניין הסיוע ההומניטרי שנכנס לרצועת עזה לא חדל גם אחרי שלוש שנים של מלחמה, כאשר מאחורי הקלעים חמאס נמצא במצוקה כלכלית חריפה. לארגון הטרור נחוצים כ-90 מיליון שקלים מדי חודש רק כדי להמשיך לשלם משכורות לפעיליו - ואת האשמה הוא מטיל כמובן על ישראל.


לפי הערכות במערכת הביטחון, כמות הפעילים של חמאס בשטחי הרצועה עומדת על כ-30 אלף בני אדם, החל מפקידים ומחבלים "זוטרים" ועד לאנשי הזרוע הצבאית. כל פעיל מקבל בממוצע משכורת חודשית של כ-3,000 שקלים, שהם כ-90 מיליון שקלים בכל חודש. כדי למנוע את התפרקות הארגון חמאס החליט להטיל מסים גבוהים על סוחרים עזתים, בהם גם סוחרים שמקבלים סחורות מחוץ לרצועה - גם במשאיות סיוע - שנדרשים כעת לשלם לחמאס אלפי שקלים, עד 10,000 שקלים לכל משאית. זאת נוסף על דרישה להעביר במזומן את שווי המכירות של 30% מתכולת המשאית.
חישוב מהיר של הכספים, בהינתן שבכל יום נכנסות לרצועה כ-300 משאיות, מגלה שחמאס משלשל לכיסו 3 מיליון שקלים מדי יום. אלא שהסוחרים העזתים כורעים תחת נטל המסים הגבוהים ורבים מהם החליטו לא לאסוף את המשאיות כדי לא לשלם, ולוותר על הסחורה. כעת המחירים בשווקים בעזה עלו וחמאס ממהר לנצל את המחסור שנוצר ברחובות.
במערכת הביטחון מספרים כי חמאס מתכנן להשיק מחדש את "קמפיין ההרעבה" שניהל בקיץ 2025. הקמפיין התודעתי החדש-ישן נועד להפעיל לחץ מדיני כבד על ישראל, כאשר ארגון הטרור מקווה שהעולם ידרוש לבלום את התקדמות "תוכנית הנקודות" של הממשל האמריקני שמוביל הנשיא טראמפ, ולעצור את הליך פירוז הרצועה ופירוק חמאס מנשקו.
לפי גורמי ביטחון בישראל, עזה לא נמצאת במצב של הרעבה. הם הבהירו בצורה חד משמעית כי היקף של כ-250 משאיות סיוע ביום מספק מענה מלא לצורכי האוכלוסייה, תחת בקרה ומעקב שימנעו מהסחורה להגיע לידי חמאס, שכאמור דורש תשלום גבוה מהסוחרים - ישר לכיסם של פעילי הטרור. למרות זאת, בחמאס טוענים כי ישראל חוסמת בעצמה את הסוחרים ואת נתיבי הסחר, ונראה כי בארגון הטרור ינסו לנצל גם את המחסור שנוצר בשווקים כדי לקבל תמיכה מהקהילה הבינלאומית.