ynet נקי

האחריות לשמר שייכת לכולנו

בשנה הראשונה עוד ניסיתי להבין איך נושמים בתוך האסון. בשנה השנייה התחלתי להבין את גודל החלל שנשאר. השנה אני מרגיש גם את הפחד מהמרחק: שהחיים ימשיכו, שהכותרות יתחלפו, שהשמות יהפכו למספרים

יונתן שמריז · יום רביעי, 7 באוקטובר 2026 בשעה 4:41

לפני שלוש שנים הייתי בחיים אחרים. חיים שבהם אלון היה אח שאפשר להתקשר אליו, לחבק אותו, לריב איתו על שטויות. כפר עזה הייתה הבית - מילה שעוד לא הכילה געגוע ופחד. היו תוכניות, דאגות רגילות, והאמונה הפשוטה שמחר נמשיך מאיפה שעצרנו. ואז הגיע שבעה באוקטובר.

שלוש שנים אחרי, אני עדיין חוזר להודעה האחרונה של אלון: "אוהב אותך. אתה חזק". קורא אותה ומחפש כוח. לפעמים מוצא. לפעמים רק מתגעגע.

בשנה הראשונה עוד ניסיתי להבין איך נושמים בתוך האסון. בשנה השנייה התחלתי להבין את גודל החלל שנשאר. השנה אני מרגיש גם את הפחד מהמרחק: שהחיים ימשיכו, שהכותרות יתחלפו, שהשמות יהפכו למספרים.

אלון שמריז

הטקס היום הוא חלק מהציווי שלי. שבעה באוקטובר הוא יום זיכרון לאומי. הוא שייך לכל ישראלי, והאחריות לשמר אותו שייכת לכולנו. לזכור את מי שנרצחו, את מי שנחטפו, את מי שיצאו להציל אחרים, ואת המשפחות שנושאות מאז חיים שלמים שנשברו.

מאחורי כל תמונה יש אדם

העבודה על הטקס מפגישה אותי שוב ושוב עם הכאב הזה. מאחורי כל תמונה יש אדם. מאחורי כל משפט יש משפחה שרוצה שיכירו את מי שאהבה, מעבר לאופן שבו איבדה אותו. כשאנחנו בונים יחד את הטקס, אנחנו נותנים מקום גם לאהבה הזאת. עבורי, יש בזה כאב עצום, וגם מעט אוויר.

אני מדמיין את הפארק השנה מלא באנשים שבאו להיות יחד. אנשים שחושבים אחרת, מצביעים אחרת, מתפללים אחרת - ועומדים זה לצד זה מול אותו שבר. אני רוצה שכל משפחה תרגיש שיש מי שרואה אותה. שכל מי שיגיע יבין שהזיכרון הזה מחייב אותנו לדאוג גם לחיים.

והוא מחייב אותנו לדרוש אמת. ועדת חקירה ממלכתית היא חובה כלפי מי שאיבדנו, וכלפי הילדים שאנחנו מגדלים כאן. אנחנו צריכים לדעת איך זה קרה, מי נשא באחריות, ומה צריך להשתנות כדי שנוכל לבנות כאן עתיד בטוח יותר.

אני לא יודע אם הכאב יהיה פעם קטן יותר. אני יודע שאני רוצה שיהיה לו גם כיוון. שניקח את האהבה שנשארה בלי כתובת, ונעשה איתה משהו בעולם. מתוך התופת הזאת אפשר לבנות מדינה טובה יותר. מדינה ששומרת על אזרחיה, מקשיבה לכאב שלהם ולוקחת אחריות.

זה בידיים שלנו. ולמען אלון, ולמען כל מי שאיבדנו, אנחנו חייבים להמשיך.

יונתן, אחיו של אלון ז"ל, ממייסדי תנועת "קומו" וטקס הזיכרון הלאומי של משפחות 7 באוקטובר

לכתבה המקורית ב-ynet