הרצוג: "אעשה הכול כדי שלא יהיו בחירות חוזרות"
"אני מאמין שכולם יקבלו את התוצאות", הצהיר נשיא המדינה בריאיון מיוחד. בוועידת האנשים של המדינה של ynet ו"ידיעות אחרונות" התייחס הרצוג גם לאלימות הפורעים ביו"ש, והאשים: "הם מקבלים לגיטימציה. מעצר מינהלי? יש מקרים שבהם צריך לדעת להפעיל את הכלי הזה". המדינה, לדעתו, "קצת גדולה על המשטרה". על הבידוד המדיני: "צריך גם פתרונות, לא רק להגיד 'אלה התופעות'"
"המשטרה שלנו, שעושה כמיטב יכולתה, המדינה הזאת קצת גדולה עליה. אנחנו צריכים משטרה יותר חזקה - והרבה יותר גדולה, כי יש המון אתגרים כאן". כך אמר נשיא המדינה יצחק הרצוג בפתח ועידת האנשים של המדינה של ynet ו"ידיעות אחרונות" המתקיימת היום (שני), כשנשאל על סוגיית חוסר המשילות. "הפשיעה בחברה הערבית היא אסון", המשיך הרצוג, "אנחנו מדברים על המון אזרחים, יותר ממיליון ו-300 אלף אזרחים שחיים תחת טרור, בוקר ולילה".
הריאיון עם הרצוג הוקלט לפני מספר ימים. קצת יותר משבועיים לפני הבחירות, התייחס הנשיא גם לתרחיש שבו לא תהיה הכרעה: "אני עושה הכול כדי שתקום לישראל ממשלה יציבה. אבל אני אגיד יותר מכך, אני ממש, אבל ממש, אעשה כל שאני יכול כדי שלא יהיו בחירות חוזרות. אנחנו צריכים להבין שהאתגרים הלאומיים שלנו הם עצומים. אנחנו צריכים לחכות לתוצאה ולא לפסוק את פסוקנו, אבל צריך לעשות כל דבר שאפשר כדי שלא נחזור לכך שוב ושוב ושוב".
בתקופת הרפורמה המשפטית, קראת למצוא פשרות. אחרי שלוש שנים וחצי, אנחנו באותו קיטוב ואפילו יותר גרוע מזה. אתה חושב שאנחנו בנקודת אל-חזור?
"קודם כול, הסכנה תמיד קיימת, והיא קיימת. מספיק מעשה של מטורף אחד והסכנה מסוכנת מאוד. אנחנו בתקופת בחירות, באופן טבעי תקופה כזאת היא מסוכנת כי היא עלולה להביא לאיזשהי הקצנה שיכולה לקרוע בנו עוד ועוד קרעים".
אתה חושש שאולי אחד מהצדדים לא יקבל את תוצאות הבחירות?
"אני מאמין שכולם יקבלו את תוצאות הבחירות. אני חושב שאזרחי ישראל ילכו להצביע, אני קורא לאזרחי ישראל כל הזמן ללכת להצביע ואני מזכיר לכולם - בחירות הן לא מלחמת אזרחים. בחירות זו הדרך לברר סוגיות, לקבל החלטות ולהבין שגם יום אחרי אנחנו ממשיכים ביחד. גם מי שלא נבחר וגם מי שמנצח, כולם צריכים להבין שהם שייכים לאותו עם, גם מי שנבחר צריך לדאוג למי שלא נבחר".
במקרה של קיפאון, אתה תנסה לקדם ממשלת אחדות?
"אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו. יש דעות שונות על הרכב הממשלה, יש תפיסות שונות, כולם מבינים מאיזו אסכולה אני בא, אבל זה לא נכון ששבועיים לפני הבחירות אני אגיד איזו ממשלה צריכה לקום.
האם אתה חושב שחנינה זו אופציה שאולי תקל על המצב בישראל כרגע, תוריד את הלהבות. אולי לאפשר באמת לאיזושהי ממשלה לקום אם יהיה קיפאון.
"לנשיא יש סמכות מוחלטת להטיל על חבר כנסת להרכיב ממשלה, זה לא קשור לעולם החנינה. לאחר שאני שומע את כל המפלגות, בתהליך שכבר העם ידון בו כי התוצאות תגענה בערך שבוע אחר הבחירות, אז מתחילים בהתייעצויות. בנושא החנינה, את מתייחסת לתיק של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שכבר אמרתי ואני חוזר ואומר כל הזמן - התיק הזה צריך להסתיים והוא צריך להסתיים בעסקת טיעון. הוא צריך להסתיים בהסדר.
"בשביל זה הצעתי גישור בבית הנשיא לפני כמה חודשים. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה התלבטה, אך הסכימה להיכנס לחדר. אמרתי שהוא יהיה תחת חסות בית הנשיא. ראש הממשלה לא נענה עד היום ואני חוזר ואומר - אני משאיר את הדלת פתוחה, כל הזמן".
האלימות ביהודה ושומרון מדירה שינה מעיניי. היא כתם עצום על פניה של המדינה, כתם מוסרי
אתה קורא לראש הממשלה לקבל את ההצעה שלך?
"אני לא עוסק בקריאות, אני מצפה להודעה, אבל זה לא התפקיד כרגע. אנחנו בבחירות, ברור לי שזה לא רלוונטי בזמן תהליך הבחירות".
אתה דואג לטוהר הבחירות? לניסיון לשבש אותן?
"אני עובד צמוד עם ועדת הבחירות המרכזית. רק בשבוע שעבר הבאתי לכאן את ראשי חברות הטכנולוגיה הגדולות יחד עם יו"ר הוועדה, השופט סולברג, והצוות המצוין שלו. עשינו חיתוכי מצב, חשבנו על מצבי קיצון, שמענו איך כל חברה מתמודדת, ובכל זאת תמיד צריך לחשוב על על האפשרות שמישהו ינסה לחבל בבחירות, מבפנים או מבחוץ. על זה בדיוק הם עובדים כל הזמן בצורה מאוד מרשימה".
אנחנו בתקופה שניתן לראות את האנרכיה וחוסר המשילות בכל כך הרבה אזורים. בדרום, בפשיעה בחברה הערבית ומה שקורה בחברה החרדית. רק בשבועות האחרונים מאות פעילים חרדים באו לשחרר עריק ועשו פרעות בעיר מודיעין באמצע הלילה, ו-100 מתנחלים קיצונים עלו על בית פלסטיני ושרפו אותו. הם מנסים לפגוע בחיילי צה"ל, שלא מצליחים לעצור אותם.
"בנס לא היו הרוגים ולא הייתה שפיכות דמים. ראשית, המשטרה שלנו, שהיא עושה כמיטב יכולתה, המדינה הזאת קצת גדולה עליה. אנחנו צריכים משטרה יותר חזקה והרבה יותר גדולה כי יש המון אתגרים כאן. הפשיעה בחברה הערבית היא אסון. אנחנו מדברים על המון אזרחים, יותר ממיליון ו-300 אלף אזרחים. שחיים תחת טרור, בוקר ולילה.
"האלימות שראינו במודיעין היא בלתי נסבלת. והדבר שהכי מטריד אותי ומדיר שינה מעיניי, זאת האלימות שאנחנו רואים ביהודה ושומרון, היא כתם עצום על פניה של המדינה, כתם מוסרי. אני מקבל את זה מכל מקום בעולם, אומרים לי: 'מה קרה לכם? אתם לא יודעים לרסן קבוצות של פורעים?'. אלה קבוצות של פורעים, הם הרי לא משקפים שום דבר מההתיישבות עצמה ומהערכים שלה. מצד שני, הם מקבלים לגיטימציה שבשתיקה.
"אני יודע שמוסדות המדינה פועלים. אבל אני הלכתי בעצמי לאוגדת איו"ש לפני שבועיים, ישבתי עם מפקד האוגדה ומפקדי חטיבות".
ומה אתה שומע מהם?
"תסכול עמוק, הם נמצאים מול מצבים מאוד מורכבים. כמו שאחד המפקדים המרשימים שם אמר: 'אני לא יודע אם כשמישהו מאיץ בדהרה בלילה עם רכב זה פלסטיני שבא לפגע או יהודי שבא ליצור פרובוקציה'. האירוע בג'אלוד היה מסוכן בצורה בלתי רגילה. וזה לא אירוע יחיד. אנחנו מדברים על סלעים שעפו על המפקדים.
"לא ייתכן שפלסטינים חפים מפשע יותקפו, ולא ייתכן שיהיו פעולות מהסוג הזה. הדבר העיקרי שצריך לציין ולומר בבירור, הוא שיש לצה"ל ולכוחות הביטחון הישגים מופלאים במאבק ובמלחמה בטרור. תפקידם שם הוא להילחם בטרור והם מוצאים את עצמם מול מציאות בלתי נסבלת בעליל שמחייבת את כל הגורמים להיכנס לחדר, לבנות תוכנית משמעותית ולהפעיל את כל הכוח של המדינה, כולל דירקטיבות ברורות מהדרג המדיני".
יש בעולם המון אנטישמיות ויש המון מנועי הסתה והמון רעל. אבל אנחנו צריכים להתמודד עם התופעה הזאת - לא רק בלהגיד אלה התופעות, אלא מה הם הפתרונות
אתה חושב שצריך להחזיר את המעצרים המינהליים?
"אני חושב שצריך לבחון את האפשרות הזאת. בוודאי יש מקרים שצריך לדעת להפעיל את הכלי הזה. אם אין ברירה, אין ברירה. אנחנו לא יכולים להמשיך לאפשר את התופעה הזאת, היא מכרסמת תחת מדינת ישראל, היא הורסת כל חלקה טובה בעולם. בשבוע שעבר ציינו שלוש שנים ל-7 באוקטובר. בעולם דיברו על 7 באוקטובר, על האסון הגדול, על מה שעברנו, על הטרור הברברי והנפשע. ואז תמיד מישהו מכניס את האירוע הזה ביהודה ושומרון. זה לא ייתכן כי זה לא ישראל, זה באמת אירוע שאפשר וצריך להתמודד איתו".
ישראל נמצאת תחת מתקפה חסרת תקדים בעולם. ישראל ממש מצורעת באזורים מסוימים. זה לא קומץ ולא רק אנטישמיות. אנחנו אמורים להתמודד עם הצונאמי הזה.
"יש המון אנטישמיות, המון מנועי הסתה והמון רעל. אבל אנחנו צריכים להתמודד עם התופעה הזאת לא רק בלהגיד 'אלה התופעות', אלא מה הם הפתרונות. להגיע למדינות וחברות, לדבר, להופיע, להסביר, להראות את היופי של ישראל, את ההישגים האדירים שלה והתרומה שלה לאנושות וכמובן להתמודד בבניית כלי הסברה. אנחנו אומת הסטארט-אפ, אנחנו יכולים לעשות הרבה יותר טוב בהקשר הזה".
מה אתה שומע מיהודים ברחבי העולם?
"אני משקיע המון המון בעניין הזה, בקשר, בתמיכה, בחיזוק. אנחנו צריכים להבין שכל דבר שנאמר וכל פעולה שנעשית כאן, במדינת הלאום של העם היהודי, משפיע ישירות על אחים ואחיות שלנו בתפוצות, על קהילות יהודיות, על הביטחון, המעמד והיכולת שלהן להשמיע קול. הן מאוימות ומאותגרות. זו תקופה מאוד מורכבת מבחינת מצבו של העם היהודי. מצד שני, העם היהודי מראה חוזק וכוח ונלחם בחזרה ואני מעודד את כולם, תאבקו, תילחמו, תשמיעו קול, אל תפחדו".
ברור שגיוס חרדים ייצור אתגרים, צריך לדאוג להם. למשל שירות נשים בצה"ל. נצטרך לדאוג לאיזונים
תוך שנים ספורות מערכת החינוך החרדית תהיה הגדולה בישראל. זה מטריד אותך? יש לך יחסי אמון עמוקים עם החברה החרדית?
"אני לא יכול לקבוע שמשהו שנוגע להרכב החברה הישראלית מטריד אותי, זו החברה הישראלית. זה אתגר שיש לנו כוח להתמודד איתו. לדוגמה סוגיית גיוס החרדים. אני זכיתי להיות בערב תשעה באב בחטיבת חשמונאים, בקריאת מגילה. התרגשתי כי ראיתי חיילים חרדים וראיתי אותם בהמוניהם. עכשיו פרסמו ריאיון שלי בעיתון החטיבה שהופץ לאלפי בתי אב. זה לא נכון לקבוע שכל החברה החרדית נמצאת במקום אחד, אבל אנחנו חייבים לדבר.
"יש מגמות שאנחנו מזהים. יש מגמה דמוגרפית וצריך להתמודד איתה, צריך להבין שצריך לשנות. אני מאמין שבדורות הבאים הם לא יהיו אותם חרדים או לא יהיו אותם אזרחים בקבוצות אחרות. אין לנו ברירה אלא לשבת ביחד ולבנות לילדים ולנכדים שלנו עתיד משותף. זאת מדינה מדהימה, זה עם מדהים, יש לו כוחות בלתי רגילים, אני רוצה לראות את כולם וזה מייצר אתגרים.
"למשל שירות נשים בצה"ל, כמה שיותר, לצד האתגר של שירות של חרדים. נצטרך לדאוג לאיזונים ולקיים דיון מכבד ורציני. אני חושב שלעם ישראל נמאס מהפילוג ומהשנאה בפנים כי זה לא מביא אותנו לשום מקום, זה מוביל אותנו חלילה לאסונות. לכן צריך לעשות הכול. אני עושה הכול וממש משקיע את כל כולי לחדרים האלה בבית הנשיא מגיעים כל הזמן אנשים, מכל הקבוצות של החברה הישראלית. לעיתים הם מתחילים בצעקות וכמעט מכות וזה מסתיים גם בבכי ובחיבוקים".
יש תחושה שבישראל המושג 'לקיחת אחריות' בכלל לא נמצא בארסנל. זה נכון על טבח 7 באוקטובר ואפילו על ניסיון הפיגוע בפליי דובאי.
"אמרתי את זה בנאום שלי בהר הרצל, על הצורך לחקור לעומק ללא מורא וללא חשש ולהביא את כל התשובות מהם".
בוועדת חקירה ממלכתית?
"זה נושא שנמצא עכשיו בוויכוח ערב הבחירות, ההרכב ואיזו ועדה תהיה. אני, זה לא סוד, הצעתי לפני יותר משנה פשרה מסוימת שבה נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית וסגנו, השופט סולברג, ימנו ועדת חקירה ממלכתית. אבל כעת בבחירות, אני לא נוקט עמדה ברורה בעניין הזה, כי בסוף זה יהיה חלק מתהליך הבחירות וההכרעה של הבוחרים.
"אני רוצה לומר בסוף, בסופו של דבר, כי אתם עוסקים בוועידה שעוסקת בעם ישראל, יש לנו עם נפלא ומופלא. לא לאבד תקווה. לראות את התקווה ולחשוב גם על היום שאחרי המלחמה, גם הוא צריך להגיע. זה אומר יום שבו יש הסדרים בגבולותינו, חזקים ובטוחים, וגם מתחילים לדון לעומק בפנים החברה הישראלית".