הטייס הגיבור מפליי דובאי התראיין לראשונה: "פתאום קיבלתי מכה חזקה בראש"
הקברניט סמית מאצ'הר מטיסת פליי דובאי, התראיין מבית החולים באבו דאבי, דיבר ושחזר את רגעי האימה: "זו פעם ראשונה שטסתי עם המחבל ולא חשדתי בו. כשהוא התפלל לא הסתכלתי עליו מתוך כבוד". וכך הגיב לשאלה האם שרברב יכול להנחית מטוס
אתר The National האמירתי ורשת סקיי ניוז בערבית פרסמו היום ראיונות עם סמית מאצ'הר, טייס פליי דובאי שנדקר על ידי טייס המשנה העומאני המאם אל-המאמי, והצליח לפתוח את דלת הקוקפיט ויחד עם הנוסעים הישראלים שפרצו את תא הטייס למנוע התרסקות.
בשני הראיונות, שצולמו כשהוא במיטת בית החולים באבו דאבי, הוא תיאר את שיחות החולין הקצרות עם הטייס הדוקר, והדגיש כי לא ראה שום סימן חריג לפני הטיסה. הוא התראיין כשראשו עדיין חבוש, אך ניכר שהוא התחזק מאז ההופעה הטלוויזיונית הקודמת שלו - שבה נראה משוחח עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, כמה ימים לאחר האירוע. יש לציין כי במהלך הריאיונות כמעט ולא דובר על הישראלים בטיסה וחלקם המשמעותי בהצלת האירוע
מאצ'הר נשאל על האירוע עצמו ועל תחושותיו אחריו והתייחס אפילו ליניב חיון, שהוצג בכותרות העולם כ"שרברב שהציל את המטוס" כשאמר: "אם להיות כן אני לא מכיר את הסיפור של השרברב. אבל אני כן זוכר את הבכיר בטיסה אומר שהקפטן בשליטה. לא ראיתי אותו". בהמשך הוא צחקק: "האם שרברב יכול להנחית מטוס? אני לא רוצה להיכנס לניחושים. הזיכרונות שלי והאנרגיה שלי באותו הרגע הושקעו בלהישאר בחיים". מאצ'צ'אר סיפר כי היה באותם הרגעים בהכרה מעורפלת וראייתו נפגעה עקב המכות החזקות שקיבל.
בריאיון ל- The National, כאשר נשאל על התקיפה עצמה, סיפר כי בהתחלה חשב שיש תקלה טכנית או שמשהו נפל עליו. "זו הייתה מכה חזקה שכמעט גרמה לי ליפול על ההיגוי". הוא גם סיפר כי לא הכיר את טייס המשנה וזו הייתה טיסתם הראשונה יחד. "היו שיחות חולין, אבל לא שיחה עמוקה. כמו בטיסות אחרות. לא היה בשום שלב משהו שגרם לי לחשוב שיש משהו לא בסדר". עוד הוסיף בריאיון: "הדבר הראשון שעשיתי היה להשתחרר מחגורות הבטיחות וניסיתי לחסום את המכות ככל שיכולתי. המכות הגיעו לכיוון הראש. כשהמכות הראשונות הגיעו הראייה שלי נהייתה צרה ויכולתי רק לראות קווי מתאר. היד שלי הלכה לידית שפתחה את הדלת וצעקתי לעמיתי. זו הפעם הראשונה שאיבדתי את ההכרה. שמעתי את הדלת נפתחת".
הוא סיפר כי הדבר המפחיד ביותר שהרגיש היה האטת המנועים וחרטום המטוס צולל. "חיפשתי כל הזמן את הדלת. שואלים אותי אם פתחתי אותה. ניסיתי להגיע אליה. דחפתי, ניסיתי להושיט יד. אבל הדבר הבא שאני זוכר זה שאני שוכב עם הפנים מטה. ותודה לאל דלת תא הטייס הייתה פתוחה", שיתף. עוד מסר: "לא הייתי בטוח שאצא מזה בחיים אבל לא ויתרתי. חשבתי על בני, בתי. זה היה כמו אינסטינקט הישרדותי שהופעל, ולמרבה המזל הציל אותי ואת כל שאר הנוסעים והעמיתים שלי. הייתי אומר שכוח עליון היה מעורב בזה".
בריאיון בסקיי ניוז בערבית חזר כמעט על אותם התיאורים והוסיף כי המחבל אמר משהו בזמן שהכה אותו, אך הוא לא יכול היה להבין מה. עוד חידד לסקיי ניוז בערבית על טייס המשנה ואירוע התקיפה: "הוא רצה להתפלל, אז הוא קם והתחיל להתפלל. במטוס ה-737 שלנו, המטוס שאני מטיס, תא הטייס לא הכי גדול, ומתוך כבוד לאדם שמתפלל, אני משתדל לא להסתכל עליו. עשיתי את העבודה שלי, ישבתי. בדקתי במחשב שלי את הזמנים וכל השאר, ופתאום קיבלתי מכה חזקה מאוד בחלק האחורי של הראש. זו הייתה מכה חזקה למדי. הרגשתי שהמכה הגיעה ממשהו שהיה חזק וקשה מאוד. באותו הרגע לא ידעתי מה פגע בי. בהמשך האירוע, ההכרה שלי באה והלכה לסירוגין".
מאצ'הר נשאל על ידי כתבת סקיי ניוז בערבית: 'האם היה רגע בו חשבת שאולי לא תשרוד את זה?', והשיב: "אני מנסה להתגבר על זה עכשיו, אבל כן, היה רגע שבו הבנתי ואמרתי לעצמי, תעשה משהו, אתה לא יכול למות ככה. אני לא אומר שהשלמתי עם המוות שלי. זה היה יותר בסגנון של לעשות משהו. היה רגע שבו הבנתי שאם לא ייעשה משהו עכשיו...ואז, כשהדלת נפתחה, התגלתה תמונה שונה לחלוטין. אני זוכר שהייתי מוטל עם הפנים כלפי מטה. וכמובן, הפאניקה שהייתה שם, הצעקות. ומה שקרה לאחר מכן, העובדה שעמית אחר שלי השתלט על ההגאים והציל את המצב זה ראוי לשבח, וזה משהו שאקח איתי עד יום מותי".