הפסד משפטי לרמי לוי - שייתבע ייצוגית בפרשת הקופאיות | בעקבות תחקיר ynet
בית הדין האזורי לעבודה בי-ם קבע כי חוסר בקופה אינו נחשב "חוב" שמותר לנכות מהשכר, מתח ביקורת על הפרקטיקה של הרשת והוסיף שהעובדים הסכימו לניכוי תחת לחץ בסוף משמרת - ותוך איומי פיטורים. כבר עתה תיאלץ הרשת לשלם לתובעים. תחקיר ynet הביא להצעת חוק שעברה בקריאה ראשונה ומאז נתקעה
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים אישר אמש (שלישי) להרחיב לתביעה ייצוגית את תביעתם של שני קופאים לשעבר ברשת "רמי לוי: שיווק השקמה". לטענת התובעים, מאיר אדרי וברוך שלתיאל, הרשת ניכתה משכרם או דרשה מהם להשלים במזומן חוסרים כספיים שנתגלו בקופות בסוף משמרותיהם בעבודה. התביעה עוסקת בדרישה להשיב לקופאים את כל הסכומים שנגבו או נוכו משכרם בגין חוסרים אלו.
במרכז המחלוקת המשפטית עמדה השאלה האם חוסר בקופה נחשב ל"חוב" לפי סעיף 25(א)(6) לחוק הגנת השכר, המתיר ניכוי חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד. ברשת רמי לוי טענו כי הניכויים נעשו כדין, על פי נהלים ברורים ולאחר שהעובדים חתמו מרצונם על טופס אישור ניכוי.
אולם, הרכב שופטי בית הדין - בראשות השופטת רחל בר"ג-הירשברג - דחה טענה זו מכל וכל; בפסק הדין נקבע כי סעיף 25 לחוק הגנת השכר נועד להגן על שכר המינימום והבסיס של העובדים, ואינו מיועד לאפשר למעסיק לגלגל את סיכוני הנזק והחוסרים השוטפים אל כתפי הקופאים.
בית הדין קבע כי הרשת הנהיגה למעשה "משטר אחריות מוחלטת", שבמסגרתו הקופאים חויבו בספיגת החוסרים גם במקרים שבהם לא הוכחה אשמתם, ואף ללא בירור מקיף של נסיבות המקרה כגון טעויות טכניות, החלפת משמרות או היעדר הכשרה מתאימה.
בית הדין קיבל את עדויותיהם של הקופאים, שתיארו אווירת לחץ קשה בתום המשמרות. לדבריהם, אחרי סגירת הסופרמרקט, כשהעובדים עייפים ומבקשים ללכת לביתם, הם נדרשו לחתום על טופסי הניכוי משכרם - תוך הבטחה מרומזת או מפורשת שאם יסרבו, ייאלצו להתמודד עם הליכי שימוע ופיטורים. בית הדין ציין כי ניכוי מהשכר בגין עבירות משמעת או רשלנות חייב להיעשות בדרכים המעוגנות בחוק, ולא באמצעות מנגנון ניכוי אוטומטי משכר הנטו.
לצד אישור הבקשה לתביעה ייצוגית, חייב בית הדין את רשת רמי לוי לשלם כבר בשלב זה שכר טרחת עורך דין בסך 25,000 שקלים לבא-כוחם של התובעים, וכן הוצאות משפט בסך 4,000 שקלים לכל אחד מהשניים.
פרשת גביית החוסרים מקופאיות נחשפה לראשונה ב-ynet. תחילה עסק התחקיר ברשת ויקטורי, ובהמשך ברשתות נוספות כמו שופרסל, רמי לוי, אושר עד, פרשמרקט ורבות נוספות. רמי לוי עצמו אף אמר לאולפן ynet בשעתו כי אינו מתכוון להפסיק לגבות את החוסרים, שכן "אחרת נפשוט רגל".
בעקבות התחקיר פתח משרד העבודה בחקירה מקיפה שבמסגרתה הורשעו ויקטורי ובעל השליטה אברהם רביד בהפרות חמורות של חוקי העבודה, כולל ניכויים אסורים בניגוד לחוק הגנת השכר, אי תשלום שכר מינימום, אי תשלום גמול עבור שעות נוספות בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה, וכן איסור קבלת ביטחונות מעובדים בניגוד לחוק. בסך הכול, נקנסו רשת ויקטורי ורביד ב-130 אלף שקל, והתחייבו להימנע מביצוע עבירות דומות בעתיד.
תחקיר ynet חשף לא רק את פרקטיקות הגבייה הפסולות - שמנוגדות לסעיף 25(א) בחוק הגנת השכר - אלא גם את העובדה שמשרד העבודה התקשה לאכוף את הנהלים של עצמו, בין השאר מכיוון שחקירה נפתחה רק במקרה שעובד פונה אליו בצורה יזומה - וקופאים וקופאיות רבים לא ידעו כלל שחל איסור לגבות מהם כסף על חוסרים. כעת, המציאות הזו השתנתה במידת מה, אך עדיין ניכר פחד לפנות אל גורמי האכיפה לאור החשש לאבד את מקום העבודה.
עו"ד צבי מנדלסון שמייצג את התובעים מסר: “מדובר בהחלטה חשובה לעולם העבודה. שכרו של העובד אינו קופת הביטוח של המעסיק, ולא ניתן לגלגל באופן אוטומטי את הסיכונים העסקיים לפתחו של העובד. כעת נפעל להשבת הכספים שנוכו מחברי הקבוצה".
אדרי הועסק כקופאי ברשת במשך כחמישה חודשים, בין מרץ לאוגוסט 2018. שלתיאל הועסק כשש שנים - בין פברואר 2012 לנובמבר 2018. מתוכן, הוא עבד במשך רוב התקופה כקופאי, ובהמשך כמחסנאי.
נציין כי "חוק הקופאיות" שעלה להצבעה בעקבות תחקיר ynet אושר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת - אך מאז פברואר 2025 הוא תקוע, ולא קודם. החוק נועד להגן על עובדים מפני ניכויי שכר בלתי חוקיים, ול-ynet נודע כי הפניות של יוזמת הצעת החוק ח"כ אפרת מרום רייטן לא נענו.