מה עומד מאחורי האיום של חמאס, והאם הוא מסוגל לתקוף: "היכולות קיימות"
בישראל סבורים שחמאס הבין שהסיכוי להצלחת ההסכם נמוך, ובמקום להמתין ליוזמה ישראלית - ירצה לתקוף ראשון. בצל חשיפת ynet על איום חמאס, הוא עלול לנסות לפעול בכמה זירות - ברצועה, ביו"ש ובחו"ל. השינוי המהותי שזוהה - וסקירת היכולות שנותרו לארגון הטרור, 3 שנים אחרי טבח 7/10 וההבטחה שיושמד
על רקע האיום החריג של בכירי חמאס בעזה, שלפיו הארגון ערוך לבצע שוב מתקפה נגד ישראל כדוגמת 7 באוקטובר, ושעשוי לפעול בכל מקום שיתאפשר לו – בתוך ישראל, ביהודה ושומרון ואף בחו"ל – נשאלת השאלה עד כמה לחמאס יש באמת יכולות לממש את האיום. ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח אמנם אחרי 7/10 שארגון הטרור יושמד, אבל מעט יותר משלוש שנים אחרי זה עדיין לא המצב; בכירים בישראל אומרים כי על אף שחמאס הוכה קשות, הוא אכן מסוגל לתקוף - גם אם לא בסדר גודל של הטבח הרצחני - והמשמעות עשויה להיות תקיפת מוצבים, חטיפת חיילים וחדירה ליישובים.
על פי סקירות שהוצגו בקבינט המדיני-בטחוני, לאחרונה יש היערכות מוגברת של חמאס לחידוש הלחימה. לפי ההערכות, הארגון אוגר כוחות ואמצעי לחימה, לרבות העברת אמל"ח לאזורים אזרחיים, מתוך הנחה שעד הבחירות בישראל (27/10) ובארה"ב (3/11) ידיה של ישראל "כבולות" מבחינת פעולות משמעותיות.
האמל"ח, הנוכחות וחלוקת הנשק
ראש אמ"ן, אלוף שלומי בינדר, אמר בישיבת הקבינט בתחילת החודש: "מתוך 6,000 חוצי גדר שפלשו ב-7.10, 4,000 חוסלו. נותרו 2,000 – נגיע עד לאחרון שבהם". לדברי הבכירים, חמאס מושך זמן כדי לייצר עוד אמצעי לחימה ולגייס פעילים, ומזהה שהחלון הזה צפוי להיסגר. על רקע זה, בישראל מזהים שינוי מהותי בהתנהלות הארגון בכמה תחומים:
נוכחות גלויה: אם בעבר הסתתרו או הסתובבו בבגדים אזרחיים, כיום פעילי חמאס נוכחים יותר ויותר מעל הקרקע, מסתובבים במדים ומפעילים משילות מול תושבי רצועת עזה.
הברחת אמל"ח: אמצעי לחימה מועברים מהמנהרות התת-קרקעיות לבתי חולים ובתי ספר, כפי שקרה במהלך השלבים הפעילים של המלחמה והתמרון הקרקעי, אז אותרו באופן תדיר כלי נשק שונים במבנים ובאזורים אזרחיים.
שינוי רטוריקה: המסר "נתפרק מנשק ונכבד את ההסכם", שנשמע כמה פעמים מאז שהוכרז ההסכם, התחלף בשיח לוחמני, ולראיה האיום שנחשף הבוקר. בכירים בישראל מציינים כי מאז 7 באוקטובר לא נשמע מסר מאיים בעוצמה, בתעוזה ובישירות כאלה.
חלוקת נשק לאזרחים: לפי דיווחים, חמאס החל לחלק נשק לאוכלוסייה אזרחית, כחלק מהיערכות למקרה שיידרש למסור נשק, כחלק מניסיון אפשרי לשמור על אמל"ח ולאגור אותו.
לפי ההערכה בישראל, חמאס הבין שהסיכוי להסכם ולהצלחתו נמוך, ולכן הוא נערך למתקפה. יתרה מכך, בישראל מעריכים שארגון הטרור לא ימתין ליוזמה ישראלית: ברגע שיבין שישראל עומדת לקבל "אור ירוק" לפעולה, יהיה הראשון לתקוף.
חמאס מפסיק לשחק את המשחק
הבכירים מציינים גם פער בתפיסה הבינלאומית. מאז ההסכם, העולם רואה בחמאס גורם שמוכן לוותר על השלטון ועל נשקו, ואילו ישראל נתפסת כמי שמעכבת את יישום ההסכם. חמאס נהנה מכך שהוא נתפס כמשתף פעולה עם תוכנית הנשיא דונלד טראמפ לעזה. משמעות האיום הנוכחי של חמאס על מוכנות לפעול, לדברי הבכירים, הוא בכך שהארגון אומר שהוא מפסיק "לשחק את המשחק".
על פי ההערכה בצה"ל ובשב"כ, התנאי המרכזי להתקדמות התוכנית - פירוק חמאס מנשקו - אינו מתקיים, והארגון מפר את ההבנות מדי יום. גורמים המעורים בפרטים אמרו כי אין מידע על מועד לחידוש הלחימה או על תוכנית מבצעית סדורה, אך ההערכה המודיעינית שחמאס אינו מתכוון לוותר על נשקו מרצונו, היא "חד-משמעית".
המידע הוצג גם לדרג המדיני. עמדת הצבא היא שצה"ל יידרש בבוא העת להיכנס שוב לעומק הרצועה כדי לפרק את ארגון הטרור מנשקו, ושלא ניתן יהיה לעשות זאת באמצעות גורם בינלאומי. בישראל מעריכים גם שבמסגרת מסירת הנשק חמאס ינסה לרמות: למסור חלק מהנשק, שלדעתו כבר תקול או מוכר לישראל, ולטעון שזה כל מה שיש לו, תוך הסתרת חלק גדול מהפעילים והנשק שבו הוא מחזיק בפועל.
בזרוע הצבאית של חמאס כמה עשרות אלפי פעילים (לפי חלק מההערכות מדובר על כ-30 אלף), מספר שאינו שונה בהרבה מזה שלפני 7 באוקטובר. כ-50 אלף נוספים הם פקידים במשרדי הממשלה שנמצאים בשליטת הארגון, שגם לא מאפשר ל"ממשלת הטכנוקרטים" להתחיל את עבודתה.
היכולות שנפגעו - ואלו שלא
גם הגיוס לארגון הטרור אינו בעיה, בין היתר בשל האינדוקטרינציה של הנוער ובשל העובדה שחמאס משלם יותר ממה שאפשר להרוויח כיום בעזה במקום אחר. כמו כן, בשורותיו עדיין פועלים פעילי נוחבה, יחידת העילית של הזרוע הצבאית. עם זאת, לדברי שרים בקבינט מחבלי חמאס כיום פחות מיומנים ומאומנים, ונשקם פחות איכותי. בנוסף, רוב האימונים שלהם תיאורטיים בלבד, משום שאימוני שטח חשופים לתקיפה ישראלית. סקירת היכולות של חמאס:
פיקוד ושליטה: יכולות אלו נפגעו קשות במלחמה. על פי הבכירים, בתפקידי מפתח התחלפו 6–7 בעלי תפקידים מאז 7 באוקטובר, וכל נכנס חדש לתפקיד מגיע עם פחות ניסיון והכשרה. מלבד זאת, חיסולי בכירים ופעילים נמשכים כל העת גם בתקופת הפסקת האש.
רקטות וירי: יש ברצועת עזה עדיין מאות רקטות, לאו דווקא לטווחים ארוכים. יכולת זו כמעט שאינה ניתנת לשיקום, ולפי ההערכה יכולת ההיזק באמצעות ירי רקטות לשטח ישראל מוגבלת מאוד, אם בכלל. לצד זאת, ישראל אינה מכירה את כל פירי השיגור.
אזורים שלא נכבשו: יש ברצועה אזורים שצה"ל לא תמרן בהם, כמו האזור ההומניטרי באל-מוואסי; מחנות המרכז (אל-בורייג', אל-מראזי ונוסייראת); וחלקים מהעיר עזה. על כן, שם עדיין קיימים מחסני אמל"ח, מחרטות נשק ומנהרות שצה"ל לא הגיע אליהם. ישראל גם מתקשה לתקוף שם משום שמדובר בריכוזי אוכלוסייה והנזק האגבי עלול להיות גדול. בנוסף, בצה"ל מעריכים שחמאס שיקם חלק ניכר ממערך המנהרות באזורים שאינם בשליטת הצבא.
יהודה ושומרון: יש לחמאס יכולות ביו"ש, אך שב"כ וצה"ל פועלים בעוצמה באזור ויש גם תיאום ביטחוני מול הרשות הפלסטינית, ולכן השליטה שם גבוהה יותר. עם זאת, אי-אפשר לשלול ניסיונות ליזום פעולות טרור.
חו"ל: חמאס מאיים לפעול גם מחוץ לרצועה, בין היתר משום שקשה לו יותר לפעול בעזה. בכירים מסבירים שמאז שאין עוד חטופים שמוחזקים בעזה, אין לחמאס קלף מיקוח, ולכן הוא מדבר על חטיפת חיילים. בתוך כך, אם הארגון יתקוף, בארץ או בחו"ל - חופש הפעולה של ישראל לפעולה יהיה רחב ביותר.
מימון: מצבו הכלכלי של חמאס השתפר בחודשים האחרונים בזכות העברות כספים מחוץ לרצועה ובזכות השליטה שלו בסיוע ההומניטרי שנכנס לעזה. לפי גורמי הביטחון, איראן וטורקיה הן מקורות המימון המרכזיים של ארגון הטרור. רבים מהכספים מתקבלים במטבעות דיגיטליים, ומאחר שחמאס נדרש לשלם שכר לפעילים ולמנגנונים האזרחיים, הארגון ממיר מטבעות דיגיטליים למזומנים.
שלטון: במערכת הביטחון מעריכים שחמאס הוא הגורם השלטוני הדומיננטי ברצועה, ושאין כוח משמעותי המסוגל לערער על שלטונו, על אף המיליציות שפועלות בה בתמיכת ישראל. אותן חמולות, שישראל ביקשה לראות בהן חלופה, איבדו חלק ניכר מכוחן עם הגידול בהיקף הסיוע הנכנס לאזורים בשליטת חמאס. בכירים בישראל מטילים ספק ביכולת לייצר חלופה שלטונית באמצעות גורמים מקומיים.
אין שיקום: לפי שעה עדיין לא מתקיים שיקום אמיתי של עזה בשל היעדר כסף, וגם הוועדה הטכנוקרטית וכוח הייצוב הבינלאומי, אינם פועלים בעזה.
המלכוד של מתפ"ש
בינתיים, לקראת עונת החורף ישראל נערכת לחידוש הדרגתי של תיאום הכנסת סחורות לרצועת עזה, אחרי שסוחרים פלסטינים דיווחו כי חמאס הודיע על ביטול דרישות תשלום המס הגבוה שהציב בפניהם. אלא שההתפתחות הזאת אינה מסיימת את החשש הישראלי מפני המשך ניצול מנגנון הכנסת הסחורות בידי ארגון הטרור, ובפרט מפני גביית כספים והשתלטות על משאבים המיועדים לתושבי הרצועה.
מתפ"ש הודיע לפני כמה ימים כי הסוחרים פנו למינהל התיאום והקישור למעברי הגבול ודיווחו כי חמאס הודיע על ביטול דרישותיו לתשלומים של כ-10,000 שקל לכל משאית, לצד דרישה למכירת סחורות במזומן והעברה לארגון של 30% משווי תכולת המשאית. בחישוב פשוט, בהינתן שנכנסות כ-600 משאיות בכל יום, מגיע חמאס בחודש ל-180 מיליון שקל. בעקבות הדיווחים הגישו הסוחרים בקשות לחידוש תיאום הכנסת הסחורות לרצועה. עם זאת, במתפ"ש מדגישים כי עצם הדיווחים מצד הסוחרים אינם מהווים אימות לכך שחמאס הפסיק לגבות מסים או לדרוש תשלומים. בהתאם לכך, חידוש התיאום ייעשה בהדרגה, תוך מתן עדיפות לציוד חיוני לקראת החורף והגברת הפיקוח על פעילות הסוחרים.
במסגרת המנגנון, הסוחרים נדרשים לבצע ולקבל תשלומים באמצעות העברות בנקאיות בלבד, תוך תיעוד העסקאות. לפי מתפ"ש, המטרה היא למנוע מחמאס לנצל את הכנסת הסחורות לצורך התעצמות כלכלית וצבאית. עוד הובהר כי כל סוחר שיימצא כי העביר תשלומים לחמאס יאבד את הרשאתו לפעול במסגרת מנגנון הכנסת הסחורות לרצועה.
אלא שהשאלה המרכזית נותרת בעינה: כיצד ניתן להבטיח שהסחורות והמשאבים הנכנסים לרצועה אכן מגיעים ליעדם, ולא משמשים את חמאס לשימור שליטתו ולמימון פעילותו?
ב-ynet פורסם כי לפי הערכות במערכת הביטחון, כמות הפעילים של חמאס בשטחי הרצועה עומדת על כ-30 אלף בני אדם, החל מפקידים ומחבלים "זוטרים" ועד לאנשי הזרוע הצבאית. כל פעיל מקבל בממוצע משכורת חודשית של כ-3,000 שקלים, שהם כ-90 מיליון שקלים בכל חודש רק במשכורות. כדי למנוע את התפרקות הארגון חמאס החליט להטיל מסים גבוהים על סוחרים עזתים, בהם גם סוחרים שמקבלים סחורות מחוץ לרצועה. כעת יש לבחון באיזו מידה ביטול הדרישה לתשלום ממשי.
סוגיית הגבייה על משאיות הסחורה והדרישה לתשלום במזומן מצטרפת לחשש הרחב יותר מפני יכולתו של הארגון להמשיך להפעיל מנגנונים כלכליים ברצועה, גם בתקופה שבה ישראל פועלת לצמצום יכולותיו הצבאיות והשלטוניות. כעת, עם ההיערכות לחורף והצורך להכניס ציוד חיוני לאוכלוסייה האזרחית, ניצבת ישראל בפני אתגר כפול: לאפשר את כניסת הסחורות הנדרשות לתושבי הרצועה, ובה בעת למנוע מחמאס לגזור מהן רווחים ולנצל את המנגנון לצרכיו.
במתפ"ש מדגישים כי חידוש התיאום אינו מעיד על כך שהטענות בדבר הפסקת הגבייה אומתו, וכי הפיקוח על העסקאות נועד לצמצם את האפשרות שחמאס יפיק מהן תועלת כלכלית וצבאית. במקביל לכך, עבודתה של החברה שאמורה להיכנס למטרת טיהור שטחים במסגרת תוכנית הפיילוט ברפיח ביצעה רק מיפוי של השטח, וכרגע היוזמה לא מתקדמת.