התיכונים המצטיינים בבגרויות - ואלו שבתחתית: חפשו את בית הספר שלכם
הנתונים המלאים של "התמונה החינוכית": משרד החינוך הציג עלייה בזכאות לבגרות, גידול במספר המצטיינים וירידה בנשירה בשנת הלימודים הקודמת - אלא שעל רקע ההקלות בבחינות בצל המלחמה, לא ברור עד כמה הנתונים משקפים שיפור בידע של התלמידים
משרד החינוך פרסם היום (רביעי) את נתוני "התמונה החינוכית" לשנת 2025, שמהם עולה כי חלה עלייה בשיעור הזכאים לתעודת בגרות בקרב תלמידי י"ב מ-76.6% ל-77.9% בשנת תשפ"ה, מדובר בכ-101 אלף תלמידים הזכאים לתעודת בגרות - נתון מעודד שנרשם על רקע התאמות והקלות בבחינות. "מאחורי הנתונים עומד דור של תלמידים שצמח בצל המלחמה, זה דור הניצחון", אמר שר החינוך יואב קיש. עיינו כאן ובחנו את הנתונים המלאים מהתיכון שלכם.

מדובר בעלייה של 4.5% תוך חמש שנים (בשנת 2020 שיעור הזכאות עמד על 73.4%), גידול שהתרחש למרות שמדובר בתקופה שהתאפיינה בקטיעות בשגרת הלימודים מפרוץ הקורונה ובהמשך בטבח 7 באוקטובר ושנות הלחימה, דבר שהוליד פערים רגשיים ולימודיים.
למרות זאת, נתוני "התמונה החינוכית" מציגים נתונים מעודדים שמשקפים עלייה בזכאות לבגרות בכל המגזרים, צמצום של כשליש בפערים חברתיים-כלכליים תוך חמש שנים וירידה בשיעור הנשירה. עם זאת, יש לציין כי העלייה בזכאות לבגרות נרשמה על רקע התאמות והקלות בבחינות שנקבעו במהלך שנות המלחמה, בין היתר בעקבות מאבק שניהלו מועצת התלמידים, הנהגת ההורים הארצית, מרכז השלטון המקומי ומנהלי בתי ספר.
ההתאמות הללו נועדו להקל על התלמידים, בדגש על תלמידי העוטף והצפון, ואושרו בתיאום עם נציגי האוניברסיטאות. במסגרתן, חלק מהבחינות בפיזיקה ובביולוגיה, לרבות בחינות מעבדה, נערכו במתכונת פנימית.
גם שיעור הזכאים לבגרות מצטיינת עלה מ-13.1% ל-14.4%, ומספר המצטיינים גדל ב-2,205 תלמידים תוך שנה, ל-18,743. אחת העליות הבולטות נרשמה בחברה הערבית, שבה שיעור הזכאות לבגרות זינק מ-78.3% ל-83.9% תוך שנה - גבוה מהממוצע הארצי.
גם בחברה הבדואית נרשם שיפור, מ-71.1% ל-73.7%, לעומת 58.1% בשנת 2020. מנגד, בחינוך החרדי שיעור הזכאות עומד על 27.6%, לעומת 26.7% בשנה הקודמת. בהשוואה לשנת 2016, אז עמד שיעור הזכאות על 18.5%, מדובר בעלייה של 9.1 נקודות אחוז.
פער נוסף עולה מנתוני הלימודים המוגברים. שיעור הזכאים לבגרות בחמש יחידות במתמטיקה עלה אמנם מ-16% ל-17.1%, אך עדיין מדובר בפחות מחמישית מהתלמידים. באנגלית עלה שיעור הזכאות בחמש יחידות מ-46.8% ל-48.7%, ושיעור הזכאים ל"בגרות-טק", הכוללת חמש יחידות במתמטיקה, חמש יחידות באנגלית וחמש יחידות בפיזיקה או במדעי המחשב, עלה מ-10.8% ל-11.6%.
גם הפערים החברתיים-כלכליים הצטמצמו, אך לא נעלמו. לפי משרד החינוך, הפער בשיעורי הזכאות לבגרות בין תלמידים מהשכבות החזקות לתלמידים מהשכבות החלשות ירד מ-17.5 נקודות אחוז בשנת 2020 ל-12 נקודות אחוז בשנת 2025 - צמצום של כשליש תוך חמש שנים.
בתוך כך, הנתונים מצביעים על היפוך בפער בין בנים לבנות. בשנת 2020 שיעור הזכאות בקרב הבנות היה גבוה ב-3.4 נקודות אחוז מזה של הבנים, ואילו בשנת 2025 הבנים מובילים בפער של נקודת אחוז: 78.4% לעומת 77.4%.
לצד העלייה בזכאות לבגרות, משרד החינוך מדווח גם על ירידה בשיעור הנשירה מ-0.9% ל-0.8% בתוך שנה. עם זאת, מדובר עדיין ב-6,272 תלמידים ותלמידות שנשרו ממערכת החינוך. שיעור ההתמדה עלה במקביל מ-81% ל-83.5%.
לפי נתוני משרד החינוך, בעשור האחרון נרשמה גם ירידה בצפיפות הכיתות בחינוך היסודי. בחינוך היהודי ירד מספר התלמידים הממוצע בכיתה מ-29 בשנת 2015 ל-26.9 בשנת 2025, ירידה של כ-7%. בחינוך הערבי ירד הממוצע מ-27.2 ל-25.9 תלמידים בכיתה, ירידה של כ-5%.
עם זאת, דוח מקיף של ה-OECD שסקר מדדי חינוך ב-38 המדינות החברות, מלמד כי הצפיפות בכיתות ביסודי ובחטיבות הביניים בישראל גדולה יותר ב-32% מהממוצע בארגון, וכרבע מהמורים שעוזבים את המערכת מתפטרים ב-5 השנים הראשונות במקצוע.
100% זכאות לבגרות: בתי הספר והרשויות שמובילים
מנתוני משרד החינוך עולה כי 88 בתי ספר תיכוניים הגיעו לשיעור זכאות של 100% לבגרות. מתוכם 42 בתי ספר ממלכתיים-דתיים, 20 בחינוך הערבי, 14 בחינוך החרדי ו-12 בחינוך הממלכתי היהודי.
שש רשויות הגיעו לשיעור זכאות של 100%: גוש חלב, חורפיש, סאג'ור, אלקנה, בוקעאתה והמועצה האזורית תמר. אחריהן מעיליא ומסעדה עם 99.1%, ינוח-ג'ת עם 99% וכאוכב אבו אל-היג'א עם 98%.
בדירוג בתי הספר לפי שיעור הזכאות לבגרות מצטיינת מוביל תיכון אודם דרכא בקצרין, עם 97.4% בקרב שכבה של 38 תלמידים. אחריו בית הספר אלבשאאר בסחנין עם 82.4%, בית הספר הדרוזי למדעים ומנהיגות בירכא עם 80.6%, בית הספר האורתודוכסי הערבי בחיפה עם 70.1% ותיכון אלמעאלי בכפר כנא עם 69.5%.
גם בדירוג הזכאות לחמש יחידות במתמטיקה בולטים כמה מאותם בתי ספר. בראש הרשימה נמצא בית הספר הדרוזי למדעים ומנהיגות בירכא עם 98.4%, ואחריו תיכון אודם דרכא בקצרין עם 97.4% והנדסאים בהרצליה עם 96.9%. בהמשך הרשימה נמצאים הישיבה התיכונית תורה ומדע בירושלים עם 75% והמרכז הישראלי למצוינות בחינוך עם 70.5%.
בתחום בגרות-טק מוביל תיכון אודם דרכא בקצרין עם 97%, אחריו הנדסאים בהרצליה עם 83.2% ובית הספר הדרוזי למדעים ומנהיגות בירכא עם 79%.
הפערים בתקצוב
לצד נתוני הזכאות לבגרות, משרד החינוך פרסם גם את נתוני השקיפות התקציבית, שמצביעים על תקצוב גבוה יותר בממוצע לתלמידים בפריפריה ולתלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש.
לפי הנתונים, תלמיד בבית ספר יסודי בפריפריה מתוקצב בממוצע בכ-17% יותר מתלמיד במרכז, ובחטיבות הביניים הפער מגיע ל-19.6%. בחינוך היסודי, העלות הממוצעת לתלמיד ברשויות מהאשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים ביותר (1–2) עומדת על 26,198 שקלים, לעומת 21,295 שקלים ברשויות מהאשכולות הגבוהים ביותר (9–10). בחטיבות הביניים הפער גדול אף יותר: 30,135 שקלים לתלמיד באשכולות הנמוכים, לעומת 23,931 שקלים באשכולות הגבוהים.
נתוני משרד החינוך מצביעים גם על צמצום פערי התקצוב בין החינוך היהודי לערבי. בחינוך היסודי העלות הממוצעת לתלמיד כמעט זהה - 24,263 שקלים בחינוך הערבי לעומת 24,250 שקלים בחינוך היהודי. בחטיבה העליונה נרשם בחמש השנים האחרונות גידול של 38% בעלות הממוצעת לתלמיד בחברה הערבית, לעומת 22% בחברה היהודית.
עם זאת יש לציין כי המנגנון הזה בטל בשישים כשלתמונה נכנסים תקציבי הרשויות המקומיות. ביישובים המבוססים התקציב לחינוך גדול פי כמה מאשר ביישובים החלשים, מה שמשמר את הפערים ולפעמים אף מרחיב אותם.
שר החינוך יואב קיש מסר כי "נתוני התמונה החינוכית מציגים תמונה רחבה, אמיתית וחשובה של מערכת החינוך בישראל. עלייה בזכאות לבגרות, גידול במספר המצטיינים, צמצום משמעותי בפערים החברתיים-כלכליים ושיפור במדדי ההתמדה. אלה מדדים מרכזיים להישגיה של מערכת החינוך, וחשוב שהציבור יכיר אותם כחלק מהתמונה המלאה, לצד האתגרים שעוד ניצבים בפנינו".
הוא הוסיף: "מאחורי הנתונים האלה עומד דור של תלמידים שצמח בצל המלחמה, ולצדו מנהלים, מורים וצוותי חינוך מסורים, שהמשיכו ללמד, ללמוד ולהוביל להישגים גם בתנאים קשים. למרות המלחמה ולמרות האתגרים, תלמידי ישראל ממשיכים להתקדם ולהצטיין. זהו דור הניצחון של מדינת ישראל, והאחריות שלנו היא להמשיך לחזק אותו, לקדם מצוינות ולצמצם פערים, כדי להעניק לכל תלמיד הזדמנות אמיתית להצליח".
רן ארז, יו"ר הנהלת ארגון המורים, מסר: "לאור התוצאות בנתוני הזכאות לבגרות אני מבקש לברך את מורות ומורי ישראל ולהודות להם על המאמצים, המסירות והאכפתיות כלפי התלמידים, וזאת למרות תנאים קשים, וחוסר פרגון בו הם נתקלים".
איפה מתגייסים הכי הרבה לצה"ל?
נתוני התמונה החינוכית כוללים גם את שיעורי הגיוס לצה"ל לפי רשויות ובתי ספר. בקרב הבנים מובילה תל מונד עם 100% גיוס, ואחריה אריאל עם 98.7%, מגידו עם 98.6%, מזכרת בתיה וברנר עם 97.8% ושוהם עם 97.3%.
בקרב הבנות מובילה עומר עם 100% גיוס, ואחריה כפר יונה עם 97.2%, תל מונד עם 95.7%, גני תקווה עם 95.6% ויקנעם עילית עם 95.4%.
בין בתי הספר שבהם נרשם שיעור גיוס של 100% בקרב הבנים נמצאים מקיף דתי אמי"ת קנדי בעכו, נתיבות דרור באור עקיבא, ישיבת בני עקיבא בנתניה, בית חינוך רבין בתל מונד ותיכון גבעת שמואל. בקרב הבנות מובילים על-יסודי צור הדסה ומקיף עומר עם 100%, ואחריהם תיכון בויאר בירושלים עם 99.1% ודרכא מנחם בגין בגדרה עם 99%.