"קיש התקשר שבועיים אחרי הטבח: 'למה חתמת על מכתב שמתנגד להחלטה שלי?'"
"הייתי משוכנע שהוא מתקשר לעזור", מתאר פרופ' דניאל חיימוביץ את השיחה עם שר החינוך אחרי 7/10. וגם: העימות מולו על מינוי מדענים, תופעת בריחת המוחות, ועשרות המיליונים שהיו אמורים לעזור לסטודנטים שגויסו - ועדיין לא הגיעו. רגע לפני סיום הקדנציה כיו"ר ור"ה, הוא פותח הכול. קיש: "הוא מטיף על פוליטיזציה?"
זו הייתה קדנציה מלאת טלטלות כיו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות עבור נשיא אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' דניאל חיימוביץ. עכשיו כשהוא עומד לסיים אותה מגלה חיימוביץ מה התרחש בינו לבין שר החינוך יואב קיש, מדבר על תופעת בריחת המוחות ואינו מבין מדוע כל עשרות מיליוני השקלים שהובטחו כדי לעזור לסטודנטים ששירתו במילואים טרם הגיעו.
"הייתי משוכנע שהוא מתקשר לשאול איך הוא יכול לעזור", סיפר חיימוביץ על הטלפון משר החינוך כשבועיים לאחר הטבח. "עד אז כבר היה מובן שאיבדנו כל כך הרבה אנשים, שסטודנטים נחטפו, והוא שאל אותי למה חתמתי על מכתב שמתנגד להחלטה שלו. הייתי אז באמצע שבעה של אחד מהסטודנטים שלנו. אמרתי 'מה? יואב, חשבתי שאתה מתקשר כדי לראות מה מצב האוניברסיטה. הוא אמר 'לא. למה חתמתם?'. אמרתי 'יואב אתה מבין מה קרה כאן?'. הוא אמר כי בכל מערכת החינוך קרו דברים. זה לא היה הרגע הנשיאותי ביותר שלי לאחר מכן".
המכתב המדובר הוא זה שכתב ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) שעליו חתמו הנשיאים - מנשיא בר אילן ואריאל ועד נשיאי מכון וייצמן והעברית - המתנגד לניסיון של קיש לחייב סילוק סטודנטים תומכי טרור, מהלך שהאוניברסיטאות כבר עשו בעצמן. "בעוד שאנו קוברים את מתינו, מבקרים את משפחות חללינו וגם מטפלים במספר קטן מאוד של הזדהות עם ארגוני המרצחים - אתה מקדם החלטה כזו? איבדנו אמון בך", הם כתבו.
ויכוח על ההתחלה
חיימוביץ גילה כי השיחה הראשונה שלו עם השר עסקה במינויים. "הוא אמר לי אז 'הדבר היחיד שיש לי זה מינויים'. ניסיתי להסביר לו שיש מינויים ציבוריים ויש את המדעיים, במסגרת המל"ג, וכי הציבוריים הם שלו. הוא השיב 'אני רוצה שזה יהיה מינויים שלי'. מה זה שלך? אתה יודע מי ביולוג טוב או פחות? איך שר חינוך יכול לדעת מי מדען שמתאים להיות במל"ג? כשאתה מתחיל לעשות מינויים מבוססי נאמנות אתה מתחיל לסכן את המערכת. יש אנשים שבסופו של דבר הסכמנו למינויים כי חשבנו שהם ראויים. אבל זה לא הגיוני שאדם פוליטי יאמר 'אני רוצה את פרופסור א' או ב' במל"ג'. זה מעולם לא עבד ככה".
מכאן הוא עובר לדבר על הבעיות העיקריות שעימן מתמודדת האקדמיה בארץ: "ישראל הידרדרה במדד תקצוב פר סטודנט ב-OECD מאז שנת 2000, וזו הסיבה שאנחנו מתחילים לראות זליגת מוחות משמעותית. אף אוניברסיטה לא רוצה לדבר על המספרים כי זה מטריד. אני מדבר על חוקרים שכבר הייתה להם פרופסורה כאן, עם מענקים ומעבדות, שמחליטים לנסוע לשבתון ולא חוזרים. בשלוש השנים האחרונות התופעה של ישראלים שעוזבים את האקדמיה הישראלית תמורת משרות בחו"ל זה כבר לא רק קוריוז. זו תופעה מדאיגה".
יש לכם נתונים בנושא?
"זה יותר מתחושות. רואים את זה. בואי נקרא לזה מדעי החברה ולא מדעים מדויקים".
זה לא מהלך טבעי שחוקר מצטיין מקבל הצעות?
"זה יותר ממה שהיה פעם. אגף תקציבים באוצר רואה בתקציב ההשכלה הגבוהה את מנוע הצמיחה של המדינה. הם עושים הכול, לא רק להגן על תקציב ההשכלה הגבוהה, אלא אף להגדיל אותו. אבל זה לא נמצא ביעדים הפוליטיים של הממשלה".
לדברי חיימוביץ, קיימת סכנה מצד גורמים בממשלה המבקשים להגביל את החופש האקדמי. "אין שום ספק שיש כאלו בממשלה היוצאת שלא נוח להם שלאוניברסיטאות יש חופש לשאול שאלות. היו הצעות חוק שחיפשו להגביל את האוניברסיטאות, כגון זו של ח"כ אביחי בוארון, שבה תמך השר קיש. האקדמיה והמחקר פורחים כשלאוניברסיטאות יש את החופש לפעול ולחקור".
הוא הוסיף: "אנשים מתבלבלים בין חופש ונאמנות. בכל העולם אנחנו רואים גורמים שדורשים - וזה לא חשוב אם זה בטורקיה, ברוסיה, סין או חלק מהמדינות בארה"ב- שהאוניברסיטאות יהיו נאמנות. ולמי? נאמנות לשליט. ובכל פעם שזה קורה האקדמיה קורסת. תראו מה קרה בהונגריה, טורקיה, רוסיה, בגרמניה לפני 100 שנה. האקדמיה והמחקר פורחות כשלאוניברסיטאות יש את החופש לפעול ולחקור בלי לחשוב מה השליט רוצה. כשהיינו תחת התקפה, זה היה כי אנשים פירשו משפטים או קביעות כחוסר נאמנות. האוניברסיטאות הן לא מפלגתיות".
"כל הפוליטיקאים שתוקפים אותנו בתקשורת, אין להם בעיה להתקשר ולהגיד: שלום דני, מדבר ח"כ כך וכך. הבת שלי מדהימה. היא רוצה להתקבל לרפואה. חסר לה רק 50 נקודות"
בבן גוריון ידעו לא מעט שערוריות. לדוגמה, ח"כ אלמוג כהן שהתפרץ לשיעור מדעי הרוח והמחשב של ד"ר סבסטיאן בן דניאל, מרצה שהתבטא נגד חיילי צה"ל. לא נראה כאילו זה משפיע על חיימוביץ. "מאוד נוח לפוליטיקאים לתקוף את האקדמיה. אבל יש משהו נורא נורא מצחיק: כל הפוליטיקאים שתוקפים אותנו בתקשורת - אין להם שום בעיה להתקשר אליי ולהגיד: שלום דני, מדבר חבר הכנסת כך וכך. שמע, הבת שלי מדהימה. היא רוצה להתקבל לרפואה. חסר לה רק 50 נקודות", שיתף.
המיליונים האבודים
שלוש שנות המלחמה גבו מחיר מהאוניברסיטאות, ויותר מכל מהסטודנטים - ובראשם המילואימניקים. "בתור יו"ר ור"ה הייתי מעורב במתווי הסיוע השונים. הממשלה הייתה אמורה להעביר לאוניברסיטאות סכום קטן של עשרה מיליון שקלים עבור עזרה למילואימניקים לשנת תשפ"א, ולא קיבלנו אותם. כמו כן יש הסכם חתום עם קצין מילואים ראשי ל-80 מיליון שקלים, ודבר לא הגיע".
אך לדבריו, למרות שיש מילואימניקים שמתוסכלים מהמצב, רובם לא נשרו מהלימודים והם ביצעו התאמות ונתנו להם הטבות. "הם אף הצליחו בלימודים יותר מהסטודנט הממוצע", ציין.
שר החינוך יואב קיש מסר בתגובה: "הגמל מתעקש לא לראות את הדבשת של עצמו. מאז כניסתי לתפקיד הובלתי במל״ג החלטות משמעותיות למען לוחמים וסטודנטים המשרתים במילואים, קידמתי שינוי היסטורי בחקיקה שמעניק להם עדיפות בקבלה לאקדמיה. חיזקתי את האקדמיה דווקא בפריפריה, פעלתי להרחבת לימודי הרפואה בישראל, ובתוך שנתיים פתחתי ארבע פקולטות חדשות לרפואה.
"פרופ׳ דניאל חיימוביץ וחלק מחבריו נשיאי האוניברסיטאות התנגדו, מסיבות פוליטיות ולא ענייניות, לכל ניסיון לשינוי. הם נלחמו נגד פתיחת מסגרות נוספות לרפואה, גם במחיר של פחות רופאים בישראל. מול גילויי הסתה ותמיכה בטרור בקמפוסים הם הובילו קו חלש ופחדני. במקביל נאבקו כדי לשמור את השליטה במל״ג בידיהם. הם התרגלו לשרי חינוך שהיו חותמת הגומי שלהם. התקופה הזאת נגמרה עם כניסתי לתפקיד. משעשע שדווקא חיימוביץ התראיין היום ל'ידיעות אחרונות' והטיף לי על פוליטיזציה של האקדמיה. אין גבול לצביעות".
משרד הביטחון מסר בתגובה, בהקשר לתקציב אנשי המילואים: "המשרד הקצה את התקציב הנדרש לשנת תשפ"ו לסיוע לסטודנטים משרתי מילואים במדרג א+ הלומדים לתואר ראשון במקצועות ה-STEM, בגובה של עשרה מיליון שקלים. המשרד הנחה את האוניברסיטאות להעביר את האישורים והאסמכתאות על הסיוע התקציבי שכבר העניקו לסטודנטים. לאחר קבלת האישורים הנדרשים, ניתן יהיה להשלים את העברת התקציב בהתאם להחלטת הממשלה".