מה מניע את גנץ? אידיאולוגיה או נקמה
בתגובה לקריאות לפרישתו, אימץ בני גנץ את קמפיין נתניהו על המפלגות הערביות ובמחנה השינוי זועמים: "הוא חבר אליו כדי למנוע מאיתנו ממשלה"
כמו בבדיחה המפורסמת על החייל שנפל מקורס טיס וביקש להגיע לנ"מ כי "אם אני לא טס, אף אחד לא יטוס" ‑ כך רואים ראשי מפלגות מחנה השינוי את שותפם לשעבר, יו"ר כחול לבן בני גנץ. בבחינת, אם אני לא עובר את אחוז החסימה בבחירות, אתם לא תרכיבו את הממשלה הבאה. בימי שגרה העדיפו גדי איזנקוט, נפתלי בנט, אביגדור ליברמן ויאיר גולן להתעלם ממנו, אבל השבוע נפל דבר. גנץ עלה למתקפה חריפה נגד כל אחד מהם במאני-טיים של הקמפיין, והם כבר לא נותרים אדישים. לדבריהם, יש עדויות שמאחורי הקלעים מתקיימים תיאום ושיתוף פעולה בין גנץ לבין ראש הממשלה. "הוא חבר לנתניהו כדי להפיל אותנו ולמנוע מאיתנו להרכיב את הקואליציה הבאה", אומר השבוע בכיר במחנה השינוי.
הנשק המרכזי בקמפיין נתניהו הוא המפלגות הערביות. הוא רואה בהן אמצעי יעיל להפחיד את אזרחי ישראל מפני הקמת ממשלה שאינה בראשותו, ולכן הוא מדקלם את המסר בכל הזדמנות. השבוע הוציא סרטון הפחדה-אימה על גבול הדמיוני כדי להעצים את הרתיעה מפני "תומכי טרור", שיקימו מדינה פלסטינית בין הירדן לים. בכך הוא מצליח להשפיע על עיצוב סדר היום הפוליטי, ומפחית את העיסוק במחדלי 7 באוקטובר ובהשתמטות ההמונית של שותפיו החרדים. האופוזיציה הייתה אמורה להסתער על הנושאים האלה עם סכין בין השיניים, אבל ההצלחות שלה בתחום דלות.
במחנה השינוי טוענים שגנץ שילב ידיים עם נתניהו בקמפיין הזה. בפוסט שכתב השבוע הוא תקף את איזנקוט, שלדבריו מעדיף ממשלה עם המפלגות הערביות, כולל בל"ד, על פני ממשלת אחדות. "תשאלו את איזנקוט עם מי הוא יקים ממשלה, עם ביבי או עם טיבי. הוא יקים ממשלה עם טיבי", כתב.
ביום שני, בוועידת "האנשים של המדינה" של "ידיעות אחרונות" ו-ynet, הצהיר גנץ: "ליברמן ובנט יקימו ממשלה עם המפלגות הערביות וידרשו מאיזנקוט את ראשות הממשלה". הוא הוסיף שגם במו"מ להקמת ממשלת השינוי ב-2021 תמך ליברמן בשיתוף המפלגות הערביות. למחרת הוא הסיר לחלוטין את הכפפות וכתב בפוסט: "אתמול חשפתי את מזימת ליברמן להדחת איזנקוט והקמת ממשלה צרה עם אחמד טיבי. חייבים לעצור את האסון - האתגרים הביטחוניים גדולים מכל ניסוי פוליטי ולא מצדיקים ממשלות מיעוט מסוכנות".
בשיחות סגורות מציג גנץ את התוכנית של ליברמן "לגנוב את ראשות הממשלה". התרחיש, לשיטתו, הוא כזה: נתניהו יקבל את המנדט ‑ וייכשל; אחריו יקבל איזנקוט ‑ וייכשל גם הוא; ואז יוענק המנדט לליברמן, שיקים ממשלה עם המפלגות הערביות.
בשיחות סגורות מציג גנץ את התוכנית של ליברמן "לגנוב את ראשות הממשלה". התרחיש, לשיטתו, הוא כזה: נתניהו יקבל את המנדט ‑ וייכשל; אחריו יקבל איזנקוט ‑ וייכשל גם הוא; ואז יוענק המנדט לליברמן, שיקים ממשלה עם המפלגות הערביות
נתניהו פירגן לגנץ ושיתף בחשבונות שלו את הריאיון בוועידה: "גנץ חושף את האמת: ליברמן רצה להקים ממשלה עם בל"ד מהמשותפת - בכל מחיר. רצה אז. רוצה היום. ויעשה את זה שוב". בערוץ 14 התקשו להסתיר את התרגשותם והגדירו את דברי גנץ "חשיפה מטלטלת". ליברמן עצמו הכחיש הכל, טען שגנץ פועל מתסכול, וסיכם: "אני בא להציל את המדינה. גנץ בא להציל את ביבי".
בגוש השינוי התייאשו מהסיכוי לשכנע את גנץ לפרוש לפני הבחירות. במטה שלו הציגו לי השבוע סקרים שלפיהם למסר שלו יש פוטנציאל של שישה מנדטים לפחות, אבל הקהל הזה לא בא לידי ביטוי בסקרים כי הוא חושש משריפת קולות. "ההצהרה שלו שהוא רץ עד הסוף נועדה לאותת להם שהצבעה לכחול לבן תאפשר הקמת ממשלת אחדות", אמר בכיר במטה גנץ. במהלך השבוע הפיץ המטה מאות אלפי מסרונים, שבהם נכתב: "רצים עד הסוף ומצביעים לממשלת אחדות שתציל את המדינה".
בכירים במחנה השינוי מאשימים את גנץ שהוא מונע מנקמות פוליטיות. "הוא כנראה רוצה להתאבד עלינו כדי לסכל את האפשרות להחליף את נתניהו", אמר אחד מהם. בכיר במפלגת ביחד הוסיף: "אם שואלים את גנץ איזו ממשלה הוא מעדיף, בראשות איזנקוט, בנט או ליברמן ‑ הוא יענה שהוא מעדיף ממשלה בראשות נתניהו".
גנץ מתעקש שהמשקעים האישיים לא מובילים אותו או משפיעים עליו. במטה שלו מציגים תזה הפוכה לחלוטין: מפלגות השינוי עשו טעות קריטית כשדחקו אותו החוצה במקום להיעזר בו למשיכת קולות ימין. "הם יורים לעצמם ברגל, פשוט מתאבדים", אומר מקורב שלו. "הוא כמעט לא לוקח קולות מהם, ובמקום לחזק אותו העדיפו לפגוע בו, לבזות אותו ולחסל אותו. עכשיו הם רוצים שהוא יסיר מועמדות? לא יקרה".
מואטי: "לא נעים כשיודעים שאתה חולה"
בתחילת השבוע חשפה הח"כית לשעבר אמילי מואטי, כיום מועמדת ברשימת הדמוקרטים, שחלתה בסרטן השד ועברה ניתוח להסרת הגידול. "החלק הקשה מאחוריי", היא סיפרה.
בשיחה השבוע היא מסבירה שהשיתוף הפומבי של מצבה לא היה מובן מאליו והגיע אחרי התלבטויות רבות. "אם לא הייתי פוליטיקאית או נבחרת ציבור לא הייתי חושפת את זה", היא אומרת. "לא נעים כשיודעים שאתה חולה. המבטים, חוסר הנעימות. ראיתי את זה בפאנלים שהשתתפתי בהם. אתה מבין שאתה הופך לפיל בחדר. אני אישה חזקה, אבל העולם מקדש חוסן ובריאות, ופתאום אתה צריך לספר משהו אחר. מעבר לזה, לסרטן השד יש ביטוי פיזי על הנשיות שלנו. אתה יודע עמוק בפנים שהמבט של האחר עליך כולל גם סוגיות גופניות, גם אם לא מכוונה רעה. אבל אחרי ששברתי את הראש הבנתי שזה חלק מהמשמעות של להיות אישה. הגידול אצלי לא הלך לכיוון טוב. אז לפני כחודש וחצי עברתי ניתוח ומיד נכנסתי ללו"ז של הבחירות. לא רציתי שזה יפריע לי בתקופה הזאת".
לפני הפוסט הפומבי השבוע היא נפגשה עם יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן והתייעצה איתו. "התלבטתי איתו איך לשתף את הציבור, כי לשקיפות יש משמעות", היא מסבירה. "יאיר היה בעד שאספר. אמרתי לו שאני מתביישת אבל בסוף החלטתי לספר. אחרי שעידכנתי את המשפחה שלחתי הודעת ווטסאפ בקבוצה של המפלגה. כתבתי להם 'אל תרחמו עליי ואל תבטלו לי אירועים'".
כתבת שהמחלה הזו מביאה איתה לעיתים בדידות ואפילו בושה.
"אנחנו לא דואגים או ערים לכך שיום אחד הגוף שלנו יבגוד בנו. הבגידה הזאת, יחד עם חוסר הוודאות, גורמים להרבה בדידות".
הבקשה של איזנקוט שלא תתמלא
הדרישה של איזנקוט מראשי מחנה השינוי להחליט על מועמד מוסכם לראשות הממשלה כנראה כבר לא תתמלא, וייתכן שגם מצביעיהם לא ממהרים להכריע בסוגיה. מחקר של מכון אגם, בראשות ד"ר נמרוד ניר מהאוניברסיטה העברית, העלה כי מבין מצביעי המחנה, רק 45 אחוז משוכנעים שאיזנקוט צריך להיות ראש הממשלה. מאחוריו נמצאים בנט (29 אחוז) וליברמן (25). המשמעות היא שבהיעדר הסכמה מובהקת על המועמד, הפיצול עלול לטרפד ניסיון להציב אלטרנטיבה שלטונית יציבה ומלוכדת. "הממצאים ממחישים שמצביעי גוש השינוי נבדלים בהעדפותיהם הפוליטיות והאידיאולוגיות, והמכנה המשותף המרכזי הוא הרצון להחליף את הממשלה הנוכחית", אומר ד"ר ניר. "לכן, בניגוד לאינטואיציה, התכנסות סביב מועמד מוסכם אחד לא בהכרח תחזק את הגוש. דווקא האפשרות שכמה מועמדים יתחרו על הנהגת הממשלה הבאה עשויה להרחיב את התמיכה בו".
yuval-k@yedioth.co.il