המבצע הסודי של אל"ם דקסה בסוריה נחשף: "הוא תמיד חשב 10 צעדים קדימה"
שנתיים לאחר שנפל בקרב בעזה, נחשפת המערכה שהוביל מפקד חטיבה 401 בגבול סוריה, שכללה פשיטות ותקיפות של מוצבים כדי להרחיק איומים מישראל. הקצינים ששירתו לצידו מספרים על מפקד שסירב להסתנוור מהשקט בגזרה, ואלמנתו חושפת את דאגתו לגורל הדרוזים בסוריה: "הבין דברים שלא כולם ראו"
שנתיים לאחר נפילתו של אל"ם אחסאן דקסה, מפקד חטיבה 401, בקרב בצפון רצועת עזה, נחשפת המערכה שהוביל בגבול סוריה. תחת השם "גדיד תמרים", הוביל דקסה שורת תקיפות שנועדו להרחיק תשתיות צבאיות סוריות מגבול ישראל, בתקופה שבה רבים ראו בגזרה שקט יחסי. הקצינים ששירתו לצידו ואלמנתו הודא מספרים על המפקד שסירב להמתין עד שהאיום יתעצם, על הדאגה שלו לעדה הדרוזית בסוריה ועל מורשתו המבצעית.
יש מפקדים שמסתכלים על הגבול ורואים את המציאות כפי שהיא. אחסאן דקסה הסתכל עליו וראה את מה שעלול לקרות בעוד עשר שנים. מבחינתו, השקט היחסי בגבול סוריה לא היה סיבה להוריד את רמת הדריכות, אלא הזדמנות לפעול לפני שהאיום יהפוך למוחשי. בנובמבר 2021 הותקפו מוצבי כפיות ונחשון, ובאוגוסט 2023 הותקף מוצב המיגרנה בתקיפה העמוקה ביותר במסגרת המערכה. בין שתי הנקודות האלה התגבשה תפיסה מבצעית ברורה: אין להמתין עד שתשתית תהפוך לאיום פעיל - יש לפעול נגדה עוד בשלב ההתבססות.
מציאות מורכבת ב"קו החביות"
במשך שנים התקבעה התחושה שהגדר היא קו ההגנה המרכזי. אלא שבין הגדר לקו אלפא, באזור המכונה "קו חביות", התקיימה מציאות מורכבת יותר. כוחות סוריים חצו את הקו והקימו אוהלים ומבנים בשטח המפורז, סמוך לגבול הישראלי. באותה תקופה התאפשרה למעשה נוכחות סורית במרחב. דקסה סבר שאסור להשלים עם המציאות הזאת. גם אם המשטר הסורי נחלש לאחר שנות מלחמת אזרחים, הוא הבין שהמצב עלול להשתנות, וכי מוצבים שנראים היום שוליים יכולים להפוך בעתיד לנקודות שמהן יופעל איום על ישראל.
"הוא תמיד חשב לפחות עשרה צעדים קדימה", מספרת אלמנתו, הודא דקסה. "הוא ידע להיכנס לעולם של הצד השני, להבין איך הוא חושב, ואז לחבר את כל התמונה. הוא היה אסטרטג, והתקופה ברמת הגולן הייתה התקופה שבה הוא היה בשיאו".
רב-סרן ש', ששימש קמ״ן חטיבה 474 תחת פיקודו, זוכר מפקד שסירב להסתפק בהערכת המצב המקובלת. לדבריו, דקסה סייר לאורך הגזרה וניסה לאתר בעצמו עמדות סוריות שחדרו למרחב. מבחינתו, האחריות להגנה לא הסתיימה בזיהוי האיום שמעבר לגדר, אלא חייבה היכרות עמוקה עם השטח ועם התשתיות שעלולות לסכן את ישראל בעתיד.
המערכה התפתחה בהדרגה. בתחילה הותקפו עמדות שהוקמו בתוך השטח המפורז וחצו את הקו שהגדיר צה"ל. בהמשך הורחבו התקיפות למוצבים נוספים בין קו אלפא לקו חביות, ובהמשך גם לעומק השטח הסורי. הפעילות כללה פשיטות רגליות, הפעלת טנקים ושימוש בטילי גיל. המטרה הייתה לדחוק את הכוחות הסוריים לאחור ולמנוע מהם לבסס תשתיות שעלולות לשמש בעתיד גם גורמים עוינים נוספים, ובהם חיזבאללה.
"המטרה הייתה לייצר מרחב ביטחון משמעותי, נקי וחופשי לתנועת כוחותינו", מספר סגן-אלוף ס׳, סגן מפקד חטיבת הגולן, ששירת לצד דקסה. לדבריו, המערכה תרמה לחיזוק ההגנה בגזרה ולהיערכות הכוחות לאפשרות של הסלמה. אצל דקסה, החשיבה קדימה לא הסתכמה בשאלות צבאיות. הוא נשא איתו גם דאגה עמוקה לעדה הדרוזית בסוריה, ובמיוחד לתושבי סווידא. החיבור שלו לשורשים הדרוזיים ולמדינת ישראל התקיים במקביל, והשפיע על האופן שבו הבין את המורכבות שמעבר לגבול.
"הוא תמיד היה מודאג מהמצב של הדרוזים שם", מספר סגן אלוף ס׳. הודא מספרת שגם בבית עלתה הדאגה הזאת, אף שדקסה לא שיתף אותה בפרטי המבצעים שהוביל. "באותה תקופה לא תמיד הבנתי למה הוא כל כך מודאג. היום, אחרי מה שקרה בסווידא, הרבה דברים מקבלים משמעות אחרת. הוא הבין דברים שלא כולם ראו".
הכניס אנושיות למציאות קשה
ביולי 2025, לאחר נפילת משטר אסד, התחולל בסווידא טבח קשה נגד בני העדה הדרוזית. אי אפשר לקבוע שדקסה צפה מראש את האירועים המסוימים האלה, אך הדאגה שהביע עוד קודם לכן משקפת את האופן שבו בחן תרחישים עתידיים ואת חוסר נכונותו להניח שהמציאות תישאר כפי שהיא. מי שהכיר את דקסה מספר שהנחישות המבצעית הייתה רק צד אחד באישיותו. סגן אלוף ס' נזכר בפגישתם הראשונה, זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד. הוא ציפה לשיחה מקצועית עמוסת דרישות, אבל דקסה שלף חלבה שהוא מאוד אהב והשיחה גלשה למשפחה, לחיים ולחיבור לעדה הדרוזית.
רס״ן ע׳, קצין האג״ם של חטיבה 401, שליווה את דקסה בלחימה ברצועת עזה והיה לצידו ברגעיו האחרונים, זוכר גם את היכולת להכניס אנושיות למציאות קשה. ביום שבו נכנס לתפקידו, בעיצומה של תקופה מבצעית כואבת, דקסה קיבל אותו בחיוך, הזמין אותו לשבת עם המפקדים ועזר לו להתחיל את התפקיד למרות האירועים הקשים סביבם.
שנתיים לאחר נפילתו, מורשתו של דקסה נבחנת לא רק בזיכרונותיהם של האנשים ששירתו לצידו, אלא גם בתפיסה שהוביל: לא להסתפק בתגובה לאיום שכבר הגיע לגדר, אלא לזהות את הסכנה כשהיא עדיין רחוקה ולפעול כדי למנוע ממנה להתפתח. עבור הודא, זו הייתה תמצית האישיות שלו: "הוא תמיד ניסה להבין מה יקרה בהמשך, ומה צריך לעשות היום כדי להיות מוכנים למחר". בתצפית שמשקיפה על הגזרה, מול הנוף שבו פעל, המורשת הזאת מקבלת משמעות נוספת: מאחורי המבצע והעמדות שהותקפו עמד מפקד שהאמין שהאחריות להגנה מתחילה הרבה לפני שהאויב מגיע לגדר.