עדות מנדלבליט הופסקה אחרי עימות בטונים גבוהים: "אנחנו לא הנאשמים כאן!" | עדכונים שוטפים
ביום העדות השני טען סנגורו של נתניהו שהיועמ"ש לשעבר "הופל בפח", ושהתביעה הסתירה ממנו פרטים. מנדלבליט השיב: "הפרקליטות הייתה ידי הארוכה, אופתע אם זה נכון" | עימות בטונים גבוהים פרץ בין עו"ד חדד לתובעת תירוש: הוא טען שזה "תיק חייה", היא השיבה בהרמת קול: "חיי הם משפחתי. כולנו פרקליטים שעושים את עבודתם" | ההגנה הציגה חומרים מתיק בזק כחלק מתיק 4000, תירוש: "אין קשר בכלל"
עדותו של מנדלבליט התחדשה ועו"ד חדד שאל את היומ"ש לשעבר על מסמך של יאח"ה (היחידה הארצית לחקירות הונאה), כחלק מחקירת בזק, שבו נכתב שהחוקרים בדקו מתי שאול אלוביץ' וראש הממשלה נתניהו נפגשו על פי יומן המעונות. כלומר, מדובר בבדיקה הנוגעת לראש הממשלה בחקירה שלא הוגדרה ככזו, שכן מדובר בתיק בזק.
מנדלבליט השיב כי לכאורה צריך הרחבה (אישור להרחיב את הבדיקה), וכי מרגע שהתקבל אישור לחקור ראש ממשלה ניתן להיעזר בחומרים אחרים שנאספו בתיק אחר שהוא רלוונטי. "מן הראוי היה שיבקשו הרחבה אבל זה לא פוסל את הראיות", אמר מנדלבליט.
השופטים הוציאו את הדיון להפסקה בת כחצי שעה.
עוד קודם לכן, במהלך הדיון אישר מנדלבליט לשאלתו של עו"ד חדד כי לא ידע על הנסיונות של הרשות לניירות ערך להפוך את שלמה פילבר לעד מדינה בחקירתו ביולי 2017, בתיאום עם ליאת בן ארי, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה.
במהלך חקירתו שאל פילבר "מה יצא לי מזה", ובן ארי הנחתה את החקר יריב עמיעד להשיב לו: "המחיר ייגזר מהתוכן". החוקר אמר לו כך והוסיף: "השאלה לאיזה כיוונים תלך, אם תתן את כל המכלול, את הכל. תחשוב על זה", ופילבר השיב: "אני מבין".
היועץ המשפטי לשעבר מנדלבליט נשאל גם על צו שהוציא בית המשפט לקבלת חומרים מאיריס אלוביץ', הנאשמת בתיק 4000, בנוגע לסיקור נתניהו באתר "וואלה!" במסגרת חקירת תיק בזק. מנדלבליט השיב שלא ידע על כך דבר.
עו"ד חדד: "אם היו רוצים להוציא צו לחיפוש אצל איריס אלוביץ' בנוגע לראש הממשלה, זה היה צריך להגיע אליך. מנדלבליט: "ודאי שזה היה חייב להגיע אליי". אלא שהתובעת תירוש הבהירה שגם בעניין זה מדובר בחקירת פרשת בזק ולא בתיק 4000: "להיפך, הוצג צו וצוין שחיפשו דברים שקשורים לפרשת בזק - להציג את זה כאילו זה קשור ל-4000, אין קשר בכלל".
במהלך הדיון עו"ד חדד הציג תכתובות מיילים שנתפסו במייל של שאול אלוביץ', לשעבר בעל השליטה בבזק ובאתר "וואלה!", ובהם פניות מצד זאב רובינשטיין, מקורבם של הזוג נתניהו. בפניות ביקש רובינשטיין להכניס תמונות של שרה נתניהו לכתבה באתר "וואלה!". מועד הפקת המסמכים, לטענת ההגנה, לפני אישורו של מנדלבליט לפתוח בחקירה נגד נתניהו.
מנדלבליט השיב: "באופן כללי אני לא מאשר כל מייל, להפיק או לא, זה לא עובד כך. זה לא שלב (מועד) שבו אישרתי בדיקה או חקירה נגד ראש הממשלה". הפרקליטות מצדה הסבירה כי מדובר בממצאים שעלו בחקירת "תיק בזק" שבו נחקר ובהמשך הואשם אלוביץ', התיק שהיווה את הבסיס ושממנו התפתח לימים תיק 4000. על כן, המיילים הופקו לפני מתן האישור.
חדד הציג מייל של הפרקליטות מ-25 בספטמבר 2017, שבו נכתב: "המסמך שבנדון סוקר ממצאים ראשוניים שעלו מתוך חקירת בזק, שעיקרם בקשות מגורמים הנחשבים מקורבים לרוה"מ, המועברות לשאול אלוביץ' ולמנכ"ל וואלה, לקבלת סיקור אוהד לרה"מ ואשתו. בנוסף עלו ממצאים הקשורים לקשר בין פילבר לאלוביץ' בכל הנוגע למידע ביחס לכמות הכתבות השליליות בוואלה כלפי רה"מ, וכן ראיות המצביעות על מעורבותו של פילבר בניסיון להשפיע על מינוי בוואלה". עוד צוין במסמך כי "לשיטת הפרקליטות בשלב זה אין בסיס ראייתי מספק להרחבת החקירה בעבירת שוחד כנגד מעורבים נוספים בהם רה"מ ואחרים".
חדד הציג זאת למנדלבליט, שהשיב: "כיועמ"ש אני לא עוסק ברזולוציה הזאת של מיילים, כך שאני לא יודע מה המייל הזה. אני כן יכול לומר שהוא נכתב במועד שבו לא אישרתי חקירה נגד רה"מ".
בהמשך הדיון, חילופי דברים בין סנגורו של נתניהו חדד לתובעת יהודית תירוש עלו לטונים גבוהים, כשעורך הדין טען שהיא וחבריה לפרקליטות "הטעו את מנדלבליט" ותירוש השיבה בחריפות שמדובר בהתקפות אישיות.
חדד טען: "אני מבין את המצוקה, יושבת כאן מישהי שזה תיק חייה". תירוש בהרמת קול: "חיי הם משפחתי. כולנו פרקליטים שעושים את עבודתם. אנחנו לא הנאשמים כאן". השופטת רבקה פרידמן-פלדמן הפסיקה את הדיון והורתה לעורכי הדין להיכנס ללשכתה. כעבור כרבע שעה הדיון התחדש.
ברקע לדבריו של חדד ניצבת טענה סביב שני מסמכים שהופקו בתאריך מסוים, ונטען כי למעשה הופקו קודם לכן, במועד שלפי חדד קדם למתן אישור יועמ"ש לפתיחה בחקירה.
בפתח יום העדות השני, סנגורו של נתניהו עמית חדד פנה למנדלבליט וטען: "אני חושב שהפילו אותך בפח, דברים שלא גולו לך". היועמ"ש לשעבר השיב: "אתה טוען שבמזיד התביעה הסתירה ממני דברים. התביעה ליוותה את התיקים האלה". חדד: "אתה תסיק בסוף את המסקנה, אני אניח לך את העובדות". מנדלבליט השיב: "הפרקליטות הייתה ידי הארוכה ואני מאוד אופתע אם זה נכון. יש לי אמון מלא בתביעה, כולל האנשים שיושבים פה". חדד: "אף אחד לא אמר לך שמחפשים חומרים נגד ראש הממשלה", מנדלבליט: "אם זה נעשה, זה חמור".
מנדלבליט ביקש להוסיף: "מאחר וזה חוזר שוב ושוב, מציגים בפניי תזה שכל הזמן חוזרת על עצמה, שהפגיעה היא במכוון ובמזיד. שפרקליטות המדינה הסתירה מהיועץ המשפטי לממשלה בכוונת מכוון מידע. אני מאוד אופתע אם זה יתברר, אני לא מכיר מצב שבו הסתירו ממני דברים. יכול להיות, אבל עדיין לא השתכנעתי בדבר הזה".
בבית המשפט המחוזי בירושלים תתחדש הבוקר (שני) עדותו של היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט, שהכריז לפני 7 שנים על הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיקי האלפים. ביום העדות הראשון שהתקיים אתמול כבר עלה לדיון חלק ניכר מהמחלוקת על אישורי החקירה. מדובר באחת מהסוגיות המרכזיות שמבקשת לבדוק הגנת נתניהו בעדות.
המשך העדות: עצם עדותו של מנדלבליט חריגה, בהיותה עדות של גורם תביעה בתיק שאותו ניהל. הפרקליטות לא התנגדה לזימון מנדלבליט בשל הנסיבות המיוחדות של סוגיית אישורי החקירה, אך היא אינה מסכימה לעסוק בכל נושא שההגנה תבקש להעלות. על אף שההגנה ביקשה 7 ימי עדות, בסיום יום העדות הראשון התברר כי חלק ניכר מהמחלוקת על אישורי החקירה כבר נדון, וכעת יש לראות אילו נושאים תעלה ההגנה בחקירתו של מנדלבליט בעדות. על השופטים יהיה לקבוע אילו שאלות רלוונטיות לבירור האישומים, והאם יש מקום להרחיב את החקירה מעבר לסוגיית האישורים.
אישורי החקירה: הטענה של ההגנה היא שהמשטרה ביצעה פעולות חקירה ופתחו בכיווני חקירה שלא אושרו בידי היועץ המשפטי לממשלה. מנדלבליט אישר כי היו פעולות שלא הובאו לידיעתו, ואף כאלה שעוררו את התנגדותו כשנודע לו עליהן, אך דחה את הטענה שלא אישר את עצם חקירת החשדות נגד נתניהו, והבחין בין פעולות המתבצעות במסגרת חקירה שאושרה, לבין בדיקת כיווני חקירה וחשדות חדשים. הוא הבהיר: "לפי החוק אין דרישה לאשר כל פעולה ופעולה, אבל ביקשתי שאת הפעולות העיקריות יעבירו דרכי. כל פעם שיש חשד חדש הם צריכים לחזור אליי ולבקש אישור לחקירה החדשה". הוא גם העיד - בניגוד לטענת ההגנה - כי אישר למשטרה לחקור קבלת מתנות מאנשי עסקים, מה שהפך לימים לתיק 1000.
התרגיל לחפץ: אחת האמירות המשמעותיות בעדות עסקה בתרגיל החקירה שהופעל נגד עד המדינה ניר חפץ, לשעבר יועץ התקשורת של נתניהו. במסגרת התרגיל זומנה מקורבת לחפץ לחקירה, והחוקרים ביקשו להפעיל עליו לחץ באמצעות מידע הנוגע לחייו האישיים ולמערכת היחסים שלו עם בני משפחתו. מנדלבליט אמר כי "נעשו דברים פסולים ביחס לעדי המדינה", הסתייג מהגדרתן כ"בלתי חוקיות", וציין כי התרגיל היה "פסול ולא נכון". לדבריו, לא הכיר בזמן אמת את הלחצים שהופעלו על חפץ ואת מלוא נסיבות התרגיל.
האזנת הסתר: אירוע נוסף שנחשף בעדות נוגע להאזנת סתר שביצעה המשטרה למקורבו של נתניהו, נתן אשל, במסגרת חקירת תיק 2000. מנדלבליט אישר כי הפעולה בוצעה ללא ידיעתו המוקדמת, וכי כשגילה עליה - הורה להפסיקה: "היו פעולות חמורות שבדיעבד לא אישרתי. הייתה פעולת חקירה אחת שהרתיחה אותי וביטלתי אותה". בהמשך הסביר כי מבחינתו מדובר בפעולה רגישה במיוחד, בשל קרבתו של אשל לראש הממשלה: "באופן מיידי דרשתי להפסיק את זה, אלא אם כן יש משהו שמחבר אותו אישית לעבירות". עמדת האזנת הסתר לאשל הוקמה בשנת 2017 באישור צו של בית המשפט, ולפי עדויות שנשמעו בעבר במשפט היא הופסקה תוך פחות מחודש.