כ-15 מנדטים יחכו למעטפות הכפולות: מתי באמת נדע מה התוצאות? | המדריך המלא
ביום שלישי בשעה 22:00 ייסגרו כל הקלפיות, ואז יחל מרוץ נגד הזמן: איך סופרים את הקולות, מחלקים את המנדטים ודואגים שלא יהיו זיופים? למה הפעם לא כדאי למפלגות שמתנדנדות על אחוז החסימה לחגוג או להספיד את עצמן גם אחרי רוב התוצאות? כמה קולות יהיה שווה כל מנדט, ומה אם לא תושבע ממשלה?
ביום שלישי הקרוב, 27 באוקטובר, יוכלו 7,331,981 בעלי זכות בחירה לגשת ל-12,018 קלפיות ולהצביע לאחת מ-38 הרשימות. הקלפיות ברובן ייפתחו בשעה 07:00 בבוקר וייסגרו ב-22:00. ביישובים קטנים, בבתי חולים, בבתי סוהר ובבתי אבות, הקלפיות ייסגרו ב-20:00. וברגע שהקלפי האחרונה תיסגר - יתחיל מבצע לוגיסטי ענק בניהול ועדת הבחירות המרכזית. אז מה עושים מ-22:00, ומתי תהיה באמת התמונה הסופית? ynet מסביר.
כאן הכול מתחיל
מיד עם נעילת הקלפי, חברי ועדת הקלפי פותחים את התיבה ומתחילים לספור את הפתקים. הם מציינים בטבלה כמה קולות קיבלה כל רשימה, משווים למספר המצביעים שנמנו, ומסכמים את התוצאות בפרוטוקול. הפרוטוקול הזה, יחד עם תיבת הקלפי, מועברים לוועדת הבחירות האזורית - שם מאושר סופית הפרוטוקול. אחר כך, מוזרמות התוצאות למחשבי ועדת הבחירות המרכזית בכנסת.
איך מונעים זיופים ואירועים חריגים?
לאורך כל התהליך, יפעלו בקלפיות מפקחי טוהר הבחירות מטעם הוועדה. הם מדווחים בזמן אמת על אירועים חריגים למרכז השליטה בכנסת. לצידם יישבו נציגי המפלגות בוועדות הקלפי, והמשקיפים מטעם כל הרשימות המתמודדות.
מעבר לכך, בתום ספירת הקולות, יתקיים בכנסת מבצע טוהר הבחירות. במסגרתו ייבדקו התוצאות באלפי קלפיות שייבחרו לפי פרמטרים שונים. המטרה היא לאמת את אמינות התוצאות. ברוב המקרים נבדקים הפרוטוקולים, ורק בחלק קטן מהקלפיות מתבצעת ספירה מחדש. מבצע הספירה בכנסת מתוכנן לפעול מסיום יום הבחירות ועד יום חמישי בערב.
יש סיכוי לשינויים אחרי יום רביעי?
ביום שלישי בשעה 22:00 בדיוק, שעת סגירת הקלפיות, יפרסמו ערוצי הטלוויזיה את המדגמים שלהם. מדובר בהערכה, ולא בתוצאות מוחלטות. במערכות בחירות קודמות המדגמים לא דייקו באופן מוחלט, ובבחירות צמודות, כמו שמסתמן הפעם, גם מנדט אחד יוכל לשנות הכול. תוצאות הביניים הראשונות מהקלפיות צפויות להתחיל להתפרסם באתר ועדת הבחירות לאורך הלילה, והן יתעדכנו לאורך יום רביעי.
אלא שגם אז, התמונה לא תהיה סופית - ולא במקרה. כל מי שלא מצביע בקלפי שאליה הוא משויך, מצביע במעטפה כפולה: חיילים, שוטרים, מאושפזים בבתי חולים, אסירים, דיירי מוסדות ובוחרים בקלפיות נגישות מיוחדות. המעטפות הללו לא נספרות בקלפיות, אלא מרוכזות בכנסת - ושם מוצלבים שמות המצביעים מול הרשימות בקלפיות הרגילות. המטרה: לוודא שאיש לא הצביע פעמיים. אם אדם יצביע פעמיים - גם בקלפי רגילה וגם במעטפה כפולה - ההצבעה הכפולה לא תיספר, והנושא יועבר למשטרה.
כמה מעטפות כפולות צפויות?
בוועדת הבחירות המרכזית מתכוננים להיקף חסר תקדים של מעטפות כפולות - זינוק של כ-44% מהבחירות ב-2022. אז הצביעו יותר מ-460 אלף ישראלים במעטפות כפולות, והפעם - נערכים בוועדה לכ-650 אלף מעטפות כפולות. הסיבה לכך היא מספר המילואימניקים הגדול, מספרי המפונים שיצביעו הרחק מהבית, ועוד. בוועדה מעריכים שמדובר בכ-15 מנדטים שייספרו באיחור - והמשמעות הפוליטית ברורה: גם אם מפלגה תיראה ככזו שעוברת את אחוז החסימה, או להפך, זה יכול להשתנות. אף מפלגה שמתנדנדת על הסף לא תוכל לחגוג או להספיד את עצמה עם קבלת התוצאות הראשוניות בלילה.
לצד המעטפות הכפולות, ייספרו גם הקולות מהקלפיות שהוצבו בנציגויות ישראל בעולם. ההצבעה שם הסתיימה בשבוע שעבר, בכ-100 קלפיות לשליחי המדינה ובני משפחותיהם, והן הועברו לישראל כדי להיספר אחרי יום הבחירות.
איך סופרים?
חישוב מספר המנדטים מורכב מחמישה שלבים. ראשית, בודקים את מספר הקולות הכשרים. השלב השני הוא בדיקה איזה מפלגות עברו את אחוז החסימה. מפלגות שלא קיבלו לפחות 3.25% מהקולות הכשרים לא נספרות בחישוב המנדטים, וכך גם לא הקולות של מצביעיהן.
בשלב הבא מחברים את סך הקולות של כל המפלגות שעברו את אחוז החסימה. את המספר הגדול הזה מחלקים ב-120 חברי כנסת ומקבלים את השווי של המנדט. עכשיו אפשר לבדוק כמה מנדטים קיבלה כל מפלגה. אבל לא תמיד זה מתחלק שווה בשווה, נדיר אם בכלל אפשרי. פה נכנסים לתמונה הסכמי העודפים שנחתמו בין המפלגות.
לפי השיטה, שאומצה במסגרת חוק בדר-עופר מ-1973, ההסכם מחושב כך שבסיום הספירה, סכום הקולות שצברו שתי מפלגות שחתמו יחד יחולק ביניהן לפי גודלן היחסי. איך הקולות מתחלקים? בבחירות 2020, למשל, חולקו 117 מנדטים בסבב הראשון של ספירת הקולות, ונשארו עוד 3. כדי להחליט כיצד לחלק את המנדטים העודפים, נעזרים בנוסחה מתמטית הנקראת "המודד למנדט".
המודד מחושב באופן הבא: המונה הוא מספר הקולות שהרשימה קיבלה, והמכנה הוא מספר המנדטים שהיא קיבלה + 1. הרשימה שהמודד שלה היה הגבוה ביותר – זוכה במנדט נוסף. אם ישנם מנדטים נוספים לחלוקה חוזרים על החישוב הזה – עד שמחולקים כל 120 המנדטים. כשרוצים לחשב את הסכם העודפים מתייחסים לשתי הרשימות שחתמו על ההסכם כאל רשימה אחת - ובהתאם לכך מחשבים את המודד לרשימה. כלומר, המונה הוא הקולות ששתי המפלגות קיבלו, והמכנה הוא מספר המנדטים ששתיהן קיבלו ביחד + 1.
כמה צפוי להיות שווה מנדט?
זה תלוי מאוד בשיעור ההצבעה. ב-2022 הוא היה קצת יותר מ-70.5%, ומנדט היה שווה כ-36 אלף קולות. אחוז החסימה עמד אז על כ-155 אלף קולות. לפי ניתוח של מרכז טאוב, על פי פנקס הבוחרים שגדל מאז הבחירות הקודמות, אם שיעור ההצבעה יעמוד על כ-70%, מפלגה תידרש לכ-165,635 קולות כדי לעבור את אחוז החסימה.
בשיעור הצבעה של 60% יידרשו 141,973 קולות, ב-65% יידרשו 153,804 קולות, ב-75% יידרשו 177,466 קולות, ואם שיעור ההצבעה יחזור לרמות של שנות התשעים, כ-80%, יידרשו 189,297 קולות. כל שינוי של נקודת אחוז אחת בשיעור ההצבעה מוסיף או גורע כ-2,370 קולות. רק אם שיעור ההצבעה יירד מתחת לכ-65.5%, סף החסימה יהיה נמוך מזה שנדרש בבחירות 2022 (154,854 קולות).
אז מתי התוצאות הרשמיות?
לוועדת הבחירות המרכזית יש שמונה ימים מיום הבחירות לפרסם את התוצאות הרשמיות ברשומות - ולמעשה, המועד האחרון הוא יום רביעי, 4 בנובמבר. עם זאת, בוועדה מעריכים כי צפי סיום ספירת כל הקולות, ומסירת תוצאות האמת, תהיה כבר ביום חמישי בצהריים. השבעת הכנסת ה-26 תתקיים ביום שלישי 10 בנובמבר, שבועיים אחרי יום הבחירות.
מרוץ נגד השעון לממשלה
הכנסת אמנם תושבע ב-10 בנובמבר, אבל המרוץ האמיתי יתחיל עוד לפני כן: כשוועדת הבחירות המרכזית מגישה לנשיא המדינה את תוצאות הבחירות הרשמיות, הוא יחל לזמן למשכנו את נציגי כל הסיעות - וישמע מהם על מי הם ממליצים להרכבת הממשלה. לכל היותר 7 ימים לאחר מכן, בהתאם לחוק יסוד הממשלה, הוא יטיל את הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שלשיטתו הוא בעל הסיכוי הטוב ביותר. בדרך כלל, מדובר במי שיש לו הכי הרבה ממליצים.
למועמד הראשון שקיבל את המנדט יש 28 ימים להציג ממשלה. הנשיא רשאי להאריך את התקופה בעד 14 ימים נוספים. אם המועמד נכשל, הנשיא יכול לבחור באחת משתי אפשרויות: להטיל את המשימה על חבר כנסת אחר, כנראה מועמד הגוש הנגדי, ל-28 ימים - ללא אפשרות הארכה. האפשרות השנייה היא להודיע שהוא לא רואה אפשרות להרכיב ממשלה. ואז נפתחת תקופה של 21 ימים - שבהם יכולים 61 חברי כנסת לפנות לנשיא בכתב, ולבקש שיטיל את התפקיד על אחד מהם. אותו ח"כ יקבל 14 ימים להרכיב ממשלה. אם באף אחד מהתהליכים האלה לא תושבע ממשלה, הכנסת תתפזר אוטומטית - וישראל שוב תלך לבחירות.
מה קורה עם הממשלה הנוכחית?
כל עוד לא הושבעה ממשלה חדשה, בנימין נתניהו ושרי הממשלה ה-37 ימשיכו לכהן בממשלת מעבר, בלי קשר לתוצאות הבחירות.
הרצוג עצמו אמר בוועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות" כי בכוונתו לעשות כל שביכולתו כדי למנוע בחירות חוזרות. במערכת הפוליטית כבר נערכים לתרחיש שבו המרוץ הזה יגיע גם לסבב נוסף של בחירות.