איזנקוט רומז שיבחן את תפקוד זיני אחרי הבחירות: "נאמנות למדינה, לא לממנה"
יו"ר מפלגת ישר! מתח ביקורת על המינויים החדשים בשב"כ, והבהיר כי אם גוש השינוי יקים את הממשלה הבאה - הנושא ייבחן מחדש: "יש לי חשש כבד שממנים אנשים שנוח, אנשים שמכירים ולא אנשי מקצוע". וגם: הטענות החריפות נגד לשכת נתניהו, הדיון הדרמטי שלא תועד והאפשרות להקים ממשלה ללא 61 מנדטים
יו"ר מפלגת ישר! והרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט רמז היום (ראשון) כי יבחן מחדש את תפקודו של ראש השב"כ דוד זיני, אם גוש השינוי יצליח להקים ממשלה לאחר הבחירות. בוועידת הצעירים של התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית מתח איזנקוט ביקורת על המינויים האחרונים בשירות הביטחון הכללי, והזהיר מפני מינוי מקורבים לתפקידים ביטחוניים רגישים. "יש לי חשש כבד מאוד שממנים אנשים שנוח, אנשים שמכירים ולא אנשי מקצוע", אמר, והוסיף: "זה ייבחן לגופו של עניין בעוד שלושה שבועות (אחרי הבחירות - א"א)".
• בחירות 2026 ב-ynet: כל העדכונים, הסקרים והסרטונים בסיקור מקיף
• עדכוני בחירות שוטפים גם בערוץ הוואטסאפ של ynet - להצטרפות לחצו כאן
דבריו של איזנקוט נאמרו על רקע הפרסום שלפיו זיני החליט למנות תת-אלוף בצה"ל, ללא ניסיון קודם בתחום הסיכול או המודיעין, לראש אגף בשב"כ - האמון בין היתר על סיכול טרור בקרב ערביי ישראל. כפי שפורסם היום ב-ynet, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה תבחן את נחיצות המינויים הבכירים שמקדם זיני, לנוכח ההנחיות המחייבות ריסון במינויים בתקופת בחירות.
כשנשאל על המינויים, אמר איזנקוט: "אני את ראש השב"כ מכיר עשרות שנים. הוא היה אצלי מפקד פלוגה כשהייתי מח"ט, וקידמתי אותו עד תת-אלוף. הוא קצין שדה מצטיין". עם זאת, הוא הדגיש כי גם מי שכבר מונה לתפקיד בכיר מחויב בראש ובראשונה למדינה: "מהרגע שאנשים ממונים והם בתפקיד, צריך לדרוש מהם נאמנות למדינה ולא לממנה, ולדרוש מהם לנהל את הארגונים על פי ייעודם".
איזנקוט נמנע מהתחייבות מפורשת להחליף את זיני, אך הבהיר כי בכוונתו לבחון את הנושא לאחר הבחירות. "היום, מהמקום שאני נמצא בו, אני לא רוצה למתוח ביקורת. זה ייבחן לגופו של עניין בעוד שלושה שבועות", אמר. "אני משוכנע שגוש השינוי, התקווה והריפוי ינצח ויביא למציאות חיים טובה יותר. אני אמנה אנשים רק על פי היכולת שלהם ולא על פי הנאמנות האישית אליי או ההיכרות מהעבר".
בהמשך קשר איזנקוט את הביקורת על המינויים בשב"כ לתופעה רחבה יותר, שלטענתו פוגעת בשירות הציבורי. "פליי דובאי למעשה זו תופעה שחוצה את כל משרדי הממשלה, בעיקר לשכת ראש הממשלה, כשממנים אנשים שהם לא מקצועיים, חלקם לא עוברים סיווגים ביטחוניים, חלקם זה נפוטיזם ומינויי משפחה ומינויי מרכז ליכוד, ככה זה נראה. אני חושב שהתופעה הזאת דרדרה מאוד את השירות הציבורי, דרדרה את המערכות הביטחוניות של צה"ל - גם בשיח, וגם בסיכונים שהחברה הישראלית רואה", טען.
בשב"כ דחו את הביקורת על סבב המינויים, ומסרו כי הוא נקבע מראש ובהתאם למשך הכהונה בתפקידים השונים. עוד הבהירו בארגון כי כלל המינויים נעשו כדין, בהליך מקצועי ומסודר, ובהתאם לכישוריהם ולניסיונם הרלוונטי של המועמדים.
"מה שתיאר המזכיר הצבאי של נתניהו זה משפחת פשע"
בהמשך דבריו החריף איזנקוט את הביקורת על לשכת ראש הממשלה, והתייחס לריאיון שהעניק לאחרונה האלוף במיל' אבי גיל, לשעבר מזכירו הצבאי של בנימין נתניהו, שבו העלה טענות חמורות על שינויים בפרוטוקולים של דיונים ביטחוניים. "די להביט במה שאומר המזכיר הצבאי לראש הממשלה, שאני מכיר אותו 30 שנה, קצין מעולה, אדם אמיץ, ישר דרך. אני מאמין לכל מילה שהוא אמר", אמר איזנקוט. "מה שהוא תיאר זה משפחת פשע: שינויים בפרוטוקולים, עיסוק בהזזות סתר לצרכים פוליטיים, ועוד תופעות לא ראויות".
איזנקוט התייחס גם לפרשת קטאר-גייט, וטען כי "האיש הקרוב ביותר לראש ממשלה מקבל כסף מקטאר ובמקביל הוא יושב חמישה מטר ממנו". לדבריו, "אלה תופעות שעולות על כל דמיון ומנסים לנרמל אותן. זו מציאות חמורה מאוד, שנשנה אותה דרך דפוס פעולה, דרך מנהיגות שיודעת לומר אמת, יודעת לקבל החלטות קשות, ויודעת לפעול עבור אזרחי ישראל".
איזנקוט גם חשף פרטים מדיון ביטחוני רגיש שנערך ב-11 באוקטובר 2023, ארבעה ימים לאחר מתקפת חמאס, ובו נבחנה האפשרות לפתוח במתקפת מנע נגד חיזבאללה בלבנון. לדבריו, חלקו הראשון של הדיון כלל לא תועד: "לפני שלוש שנים בדיוק מהיום התקיים אחד משלושת הדיונים היותר חשובים במלחמה הזו כולה - האם נכון להטות את כל המלחמה אחרי ארבעה ימים מהדרום לצפון ולפתוח במכה מקדימה על ארגון חיזבאללה. כשהגעתי לדיון מיד קפצה לעיניי תובנה חמורה מאוד - מתקיים דיון סופר חשוב ואין טייפ ולא קצרנית. משמע, לעולם לא נדע מה קרה ב-40 הדקות הראשונות. כשיילכו לוועדת חקירה ממלכתית, לא ידעו מה היה בשעה אולי אחת הקריטיות במלחמה".
בהתייחסו לתרחישים הפוליטיים האפשריים לאחר הבחירות, שייערכו ב-27 באוקטובר, שב איזנקוט והצהיר כי יפעל להקמת ממשלה גם אם גוש השינוי לא ישיג 61 מנדטים, ובלבד שיתקיים לדבריו רוב ציוני ברור.
"אם תהיה אלטרנטיבה גרועה של ממשלת מעבר בראשות נתניהו או ממשלה שלא מצליחה להשיג 61, אבל יש בה רוב ציוני מוחלט - אני אביא להצבעה לתמוך בממשלה כזו", אמר. עם זאת, הבהיר כי לא יסכים לשותפות עם מפלגות שאינן תומכות בעקרונות שהציב. "לכן אני פועל שישר תהיה המפלגה הגדולה, מעל הליכוד, כדי להקים ממשלה חזקה, בת קיימא, כדי שנוכל לקבל החלטות קשות מאוד לגבי חינוך ממלכתי, ועדת חקירה וחוק גיוס", סיכם.