בג"ץ הפך את ההחלטה: המפלגות לא יעודכנו בזמן אמת בנתונים מהקלפיות
השופטים קבעו כי חברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעם מפלגות לא יהיו רשאים לתעד מידע על מספר המצביעים - ולהעביר זאת בזמן אמת למפלגתם באמצעים דיגיטליים. אתמול הזהיר השופט כבוב: "פריצת כל גבול". העותרים בירכו: "אנשי הקלפי ממלאים תפקיד ממלכתי, ואינם זרוע תפעולית למפלגות"
אחרי האזהרה מ"פריצת כל גבול", בג"ץ בפסק דין אסר היום (חמישי) על מפלגות להעביר מהקלפיות דיווחים בזמן אמת לגבי מספר הבוחרים. לפי ההחלטה, חברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעם סיעות ורשימות מועמדים לא יהיו רשאים לִמְנוֹת במהלך יום הבחירות, באמצעים דיגיטליים, את מספר הבוחרים שהצביעו בפועל בקלפי מסוימת - ולהעביר מידע זה בזמן אמת למפלגה או לרשימה שמטעמה הם מכהנים. פסק הדין ניתן על ידי השופטים חאלד כבוב ורות רונן, כשהשופט דוד מינץ היה בדעת מיעוט.
ההחלטה ניתנה בעקבות עתירה של עמותת משמר הדמוקרטיה הישראלית נגד החלטת ממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, דין ליבנה. במהלך הדיון שנערך אתמול בבג"ץ הקשו השופטים כבוב ורונן על נציג המדינה ועל נציג הליכוד, עו"ד אילן בומבך, והביעו ספק אם ההיתר עולה בקנה אחד עם פסק דין שניתן רק בחודש שעבר.
לפי מכתב ההבהרה שהעביר ליבנה לבומבך, המפלגות יוכלו להעביר נתונים מספריים על שיעורי ההצבעה, להבדיל ממידע שמי על הבוחרים. כעת, כאמור, בג"ץ אסר על כך.
עמותת משמר הדמוקרטיה הישראלית בירכה על החלטת בג"ץ, ומסרה כי "חברי ועדות הקלפי והמשקיפים ממלאים ביום הבחירות תפקיד ציבורי וממלכתי, ואינם זרוע תפעולית של מטות המפלגות. פסק הדין שומר על החיץ ההכרחי בין ניהול הבחירות לבין ניהול הקמפיינים, ומונע הפיכת הקלפי למקור מידע מפלגתי בזמן אמת.
"זהו ניצחון לעקרון חוקיות המינהל, לטוהר הבחירות וליכולת לאכוף בפועל את פסק הדין הקודם של בית המשפט העליון", נמסר. "כעת מצופה מוועדת הבחירות לוודא שההנחיות לכל בעלי התפקידים בקלפיות יהיו ברורות, אחידות וניתנות לאכיפה".
בדיון אתמול התייחס השופט כבוב לפער בין ההסדר הקודם, שלפיו ועדת הבחירות המרכזית תפרסם נתוני הצבעה לפחות ארבע פעמים ביום, לבין האפשרות החדשה לדיווח רציף מהקלפיות למפלגות. "בעיניי זו לא הבהרה", אמר כבוב לעו"ד בומבך. "להשוות עדכון שניתן על ידי ועדת בחירות מרכזית לפי החלטת יו"ר הוועדה, לבין מתן רשות לכל חבר משקיף בכל קלפי במדינת ישראל זה הבדל מהותי". בהמשך הזהיר מפני "פריצת כל גבול, להגיע למספרים עצומים של אלפים ואפילו עשרות אלפים של דיווחים במקום ארבעה ביום".
עו"ד אבי מיליקובסקי, שייצג את המדינה ואת ועדת הבחירות המרכזית, טען כי העברת המידע נועדה לשתי תכליות: פיקוח ובקרה על הליך הבחירות, והמרצת מצביעים. כדוגמה הסביר כי אם בקלפי מסוימת שיעור ההצבעה אפסי, נציג המפלגה יכול לדווח למטה כדי לבדוק אם קיימות חסימות כבישים או הפרעות אחרות המונעות מבוחרים להגיע.
אלא שההסבר לא שכנע את השופטים. "הוא יכול לפנות לוועדת הבחירות המרכזית", השיב כבוב, והשופטת רונן הוסיפה: "הוא יכול לפנות גם למשטרת ישראל, מה הסיעה קשורה?". השופט מינץ הצביע על התכלית הפוליטית של העברת הנתונים: "ברור לגמרי שזו לא המטרה. נציג של מפלגה מסוימת מדווח למפלגה שלו כדי לדרבן", והסביר כי מפלגה עשויה להשתמש בנתונים כדי להגביר את ההצבעה באזורים שבהם היא מעריכה שיש לה תמיכה גבוהה.
מיליקובסקי אישר כי המרצת בוחרים היא אחת התכליות של העברת המידע. "אני לא מיתמם, יש את תכלית ההמרצה שהיא לגיטימית", אמר. השופטת רונן חידדה את השאלה המשפטית: "זה 100% בסדר, אבל השאלה אם הדיאלוג הזה בזמן הבחירות עם מישהו שהוא איש ציבור לבין הסיעה הוא לגיטימי".