תוכנית החירום הכלכלית: "משהו יישבר כאן בקרוב, נידרדר לאשראי של עולם שלישי"
בעקבות פרסום הנתונים הדרמטיים ב-ynet על המחיר שמדינת ישראל תשלם בגלל היעדר שוויון בנטל, פערי תעסוקה וחוסר לימודי ליבה, שיגיעו ל-250 מיליארד שקל בשנה ב-2050, אומרים גורמים במשרדי הממשלה כי יש לגבש בהקדם תוכנית להטלת סנקציות על משתמטים - ואפילו פגיעה בתנאים לקבלת קצבאות. באופוזיציה תקפו: "הממשלה מסכנת את הביטחון ומדרדרת את הכלכלה לתהום"
גורמים בכירים במשרדי הממשלה הכלכליים, ובראשם בכירים במשרד האוצר, מתכוונים לפעול מיד אחרי הבחירות כדי להכין תוכנית כלכלית שתמנע את הנזקים העצומים למשק, שנחשפו שלשום (חמישי) ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" - אם יימשך המצב הנוכחי שבו מאות אלפי חרדים לא מצטרפים לשוק העבודה ולא משרתים בצה"ל.
על-פי מחקרים ותחזיות במשרדי הממשלה בבנק ישראל, במוסדות כלכליים ובמכון הישראלי לדמוקרטיה, ייגרמו למשק הוצאות ונזקים כספיים שיגיעו לכרבע טריליון שקל (250 מיליארד שקל) בכל שנה כבר בשנת 2050. זאת בשל הנזק לשיעורי הצמיחה הנמוכים שיהיו במשק, תשלום של 65 מיליארד שקל בשנה של קצבאות והטבות לציבור החרדי, ונזק עצום למשק שייגרם בשל גיוס למילואים בכל שנה של מאות אלפי עובדים שיחסרו למשק, אם החרדים לא יתגייסו.
גורמים בכירים הסבירו כי התוכנית - שיש לגבש אותה בהקדם, בין השאר ברשות המסים - צפויה לכלול פגיעה בתנאים לקבלת קצבאות הביטוח הלאומי והטלת סנקציות של שלילת הטבות ממי שישתמטו משירות צבאי שלא מסיבות רפואיות. אישור התוכנית יהיה כמובן תלוי בזהות הממשלה הבאה, אם תוקם כזו אחרי הבחירות.
גורם כלכלי ממשלתי בכיר הביע חשש שישראל עלולה להיקלע למצב שבו הגירעונות בתקציב יהיו כה גדולים, שדירוג האשראי של מדינת ישראל יצנח לרמה של מדינות מהעולם השלישי והמדינה תתקשה לגייס כבר בעתיד הקרוב הלוואות לכיסוי הגירעונות ברחבי העולם.
האזהרה: יהיה צורך בצעדי צנע
בשל רמות ההשתכרות הנמוכות בחברה החרדית, לצד שיעור העובדים הנמוך וקצב הילודה, תרחיש של קיפאון בתעסוקה בחברה זו יוביל לצניחה של 24% בתשלום המס הממוצע למשק בית כבר בשנת 2050. באוצר מעריכים כי כדי לממן בעתיד את הפער העצום ולמנוע את קריסת השירותים הציבוריים (בריאות, חינוך ורווחה), המדינה תיאלץ לבצע קיצוצי ענק בשירותים הציבוריים, יחד עם העלאה דרסטית של שיעור המע"מ - לפחות מ-18% ל-22%. לצד זאת, המדינה תצטרך להעלות את שיעורי מס ההכנסה לבעלי כל ההכנסות, כולל הנמוכות ביותר.
פרופ' דן בן-דוד, נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי ופרופ' לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, הזהיר: "משהו יישבר כאן בשנים הקרובות. אי-אפשר להמשיך עוד עשרות שנים במגמות הכלכליות, החברתיות והדמוגרפיות הנוכחיות, ולכן גם קשה להתייחס לתחזיות ארוכות טווח כאילו מדובר במסלול שיכול להימשך ללא שינוי".
לדבריו, "כבר היום, 20% מהאוכלוסייה מממנים 93% מהכנסות המדינה ממס הכנסה, בעוד שהתרומה הכוללת של מחצית מהעובדים היא 0%. ישראל מתקרבת לנקודה שבה תידרש הכרעה: או שהמדינה תתעשת ותבצע תפנית חדה בסדרי העדיפויות הלאומיים שלה, כל עוד ניתן לגבש לכך רוב בכנסת, או שהיא תאבד עוד ועוד מהאנשים שהיא זקוקה להם יותר מכול כדי לממן את הוצאותיה ולהגן על גבולותיה".
איך הגיבו במפלגות האופוזיציה?
יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, תקף את הקואליציה בראשות בנימין נתניהו, בעקבות הפרסום הדרמטי על הגירעון הצפוי, ואמר כי "בלי גיוס ולימודי ליבה אין עתיד למדינת ישראל. לכן ההכרעה בבחירות הקרובות היא או קואליציית המשתמטים של גולדקנופף, דרעי וביבי - או חוק גיוס לכולם ולימודי ליבה לכולם".
גם במפלגת "ביחד" בראשות נפתלי בנט הגיבו בחריפות. "נתניהו ודרעי מממנים את ההשתמטות והמספרים מוכיחים: אם לא נפרק את המדינה החרדית האנטי-ציונית, נאבד בתוך דור את המדינה הציונית", טענו. "הציבור המשרת והעובד הקורע תחת הנטל לא יוכל לסחוב על גבו את ההוצאות הבלתי נתפסות שאנו משלמים על ההשתמטות, צה״ל לא יוכל לעמוד במשימותיו ולספק ביטחון, ומדינת ישראל תהיה בסכנה קיומית.
"היכולת שלנו למנוע את ההתרסקות הכלכלית, החברתית והביטחונית שצפויה לנו בעוד דור, נעוצה אך ורק במה שיקרה כאן בעוד שבועיים, והבחירה ברורה: ממשלה בשליטת נתניהו, דרעי וגולדקנופף שכבר הצהירו שיעבירו חוק השתמטות ועוד מיליארדים מהכיס של המשרתים למשתמטים, או ממשלה ציונית שתחולל כאן את מהפכת המשרתים, תסגור את ברזי הכסף למשתמטים ותדאג שמי שלא משרת - לא מקבל שקל אחד מהמדינה".
שאול מרידור, מספר 7 במפלגת ישר! של גדי איזנקוט, כתב ברשת X כי "250 מיליארד שקל בשנה. זה הנזק שעלול להיגרם לכלכלה הישראלית ב-2050 אם נמשיך במדיניות הנוכחית של תעסוקה, חינוך ושירות. אבל זה לא חייב להיות ככה. השתלבות של הרבה יותר חרדים בשוק העבודה היא אחד ממנועי הצמיחה הגדולים ביותר של הכלכלה הישראלית. בשביל שזה יקרה צריך לשנות את התמריצים שהמדינה נותנת.
"ממשלה בראשות ישר! תקדם תוכנית חינוך ממלכתית, תקדם לימודי ליבה כתנאי למימון ציבורי מלא, תחוקק שירות לכל, תשנה את מנגנוני הסבסוד כך שישתלם לצאת לעבוד ותיתן לכל ילד את הכלים להשתלב בכלכלה המודרנית. זה אפשרי. זה טוב למשק הישראלי וזה הכרחי לעתיד של כולנו. אנחנו ננצח ונתקן את הכלכלה הישראלית. ב-27 באוקטובר שמים 'דרך' בקלפי".
יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן מסר: "התחזית הכלכלית המחרידה היא עוד תמרור אזהרה. ממשלת נתניהו-גולדקנופף-סמוטריץ׳ מסכנת את ביטחון ישראל ומדרדרת את כלכלתה לתהום. את מחיר ההשתמטות ההמונית אנחנו משלמים כבר היום בדם חיילינו, בשחיקת המילואימניקים ובנטל בלתי נסבל על הציבור המשרת.
"אם לא נחליף אותם בהקדם - את המחיר הכלכלי ישלמו ילדינו עוד עשרות שנים. הנתונים האלה מחדדים עד כמה שחייבים להקים ממשלת שינוי, תיקון והצלת ישראל. בלי אף אחת ממפלגות קואליציית הטבח וההשתמטות. זו האחריות והחובה שלנו. הגיע הזמן שכל ראשי גוש השינוי יתחייבו לכך".
בשדולת המשרתים אמרו: "התחזית להפסד של רבע טריליון שקל בשנה היא לא רק נורת אזהרה כלכלית, אלא איום ממשי על עתידה וביטחונה של מדינת ישראל. מדינה בה חצי מילדי כיתה א' מתחנכים שאסור או אין צורך לשרת בצבא, מדינה בה שיעור הולך וקטן מהאזרחים נדרש להגן על כולם ולשאת באחריות לקיומה הכלכלי אינה יכולה להמשיך כך. המחיר כבר מורגש היום בקרב המשרתים ומשפחותיהם, והוא רק ילך ויחמיר".
"מלכוד דמוגרפי-פיסקלי": המספרים הדרמטיים
על-פי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, בסוף 2025 חיו בישראל 1,452,350 חרדים, המהווים 14.3% מהאוכלוסייה - כלומר כיום אחד מכל שבעה ישראלים הוא חרדי. עד 2030 שיעור החרדים צפוי לעלות במעט לכ-16%. בשנה הזו, כך על פי מחקר שפרסמו ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר, יהיה מספר החרדים מתחת לגיל 20 כמיליון נפש, ושיעורם מכלל שכבת הגיל הזאת יהיה 25%.
השפעת השינויים הדמוגרפיים צפויה להתרחב גם לגילי העבודה. לפי הערכות, חלקם של היהודים ואחרים שאינם חרדים צפוי להצטמצם לכמחצית מכוח העבודה ב-2065. נתון זה דרמטי: גובה ההכנסה הממוצעת של עובדים חרדים הוא 56% בלבד מגובה ההכנסה הממוצעת של עובדים יהודים לא-חרדים, לרוב בגלל סוג העבודה וההכשרה שנדרשת אליה - שמתחילה כמובן בלימודי ליבה. כלומר, השכר הנמוך, לצד תשלומי הרווחה הנדיבים, תורמים לכך שגברים חרדים לא יוצאים לעבוד.
המשמעות של הנתונים הללו ברורה: אם לא יהיה שינוי מהותי מיידי בשיעור העובדים במגזר החרדי, בעיקר הגברים, כאשר רוב החרדים ימשיכו לא להתגייס לצה"ל ויכבידו כך על שאר האוכלוסייה, ובבתי הספר החרדיים ימעטו בלימודי ליבה, ההפסד למשק הישראלי יגיע כאמור ב-2050 לכרבע טריליון שקל בשנה.
דוגמה אחת בודדת לכך היא מצב הגיוס. כבר היום - לפי בנק ישראל ומשרד האוצר - העלות של אי גיוס החרדים עולה למשק יותר מ-10 מיליארד שקל בשנה. זהו רק נושא אחד ושולי יחסית מול התרומה האפשרית של החברה החרדית, ועדיין - לפי מחקרים והערכות - העלות הזו בלבד תזנק תוך עשור לכ-20-15 מיליארד שקל נזק למשק הישראלי מדי שנה. ככל שלא יחול שינוי, בשנת 2050 העלות תגיע כבר לכ-25 מיליארד שקל בשנה.
החישוב, למיטבי לכת, פשוט: אם עד שנת 2050 יהוו הצעירים החרדים כ-40% ממחזור הגיוס הפוטנציאלי, שיעור הגיוס הכללי של גברים יצנח מ-61% ל-45% בלבד תוך 23 שנים. הפער הזה יאלץ את המגזר המשרת לשאת בנטל ימי מילואים ממושכים ויקרים למדינה. חייל סדיר עולה הרבה פחות מחייל מילואים, שלא רק מקבל משכורת גבוהה יותר אלא גם נאלץ לעזוב את עבודתו לזמן ממושך בכל זימון. גם בתרחיש ביטחוני אופטימי שבו צה"ל כבר לא יצטרך את מצבת כוח האדם שהוא נדרש לה כעת, שירות מלא של הציבור החרדי בצבא יביא לקיצור משמעותי של שירות החובה, ויאפשר למשתחררים להקדים את לימודיהם ואת כניסתם לשוק העבודה.
אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר וראשי בנק ישראל מתריעים במשך כל העשור האחרון על "מלכוד דמוגרפי-פיסקלי" המאיים על יציבותה הפיננסית של המדינה; אם המגמות הנוכחיות יימשכו, רמת החיים הממוצעת של המשפחה הישראלית תיפגע משמעותית. בהוצאות המדינה יחול זינוק בלתי-נשלט, שיביא לעלייה חדה בנטל המסים על המגזר היצרני. הנתונים משרטטים תרחיש קיפאון מדאיג: אי-השתלבות המגזר החרדי בהשכלה הגבוהה ובשוק העבודה המודרני יביא לאובדן תוצר שנתי של כ-160 מיליארד שקל בשנת 2050. זהו מספר מבהיל ממש, שכן מדובר על ירידה של לפחות 10% מהתוצר הפוטנציאלי של המדינה.
בטווח הבינוני בלבד, ניתוחי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מעריכים את הנזק הפיסקלי (התקציבי) המצטבר לשנים 2045-2035 בכ-240 מיליארד שקל. הנזק הזה מורכב מ-60 מיליארד שקל אובדן תוצר, 140 מיליארד שקל בתשלומי העברה של הביטוח הלאומי, ו-40 מיליארד שקל עלויות ביטחוניות עודפות מעבר למצב כיום.
המדינה, פשוטו כמשמעו, אינה יכולה להמשיך ולשאת את התשלומים הקבועים שמקבלת משפחה חרדית ממוצעת. נכון להיום, עוד לפני ההסכמים הקואליציוניים בממשלה הבאה, משפחה חרדית ממוצעת נשענת על סבסוד ממשלתי ישיר ועקיף - תשלומי העברה, הנחות עצומות בתשלום מיסים מוניציפליים, קבלת סובסידיות ומענקים - שמוערך באלפי שקלים בחודש. בקרב משפחות של יותר מעשר נפשות, העלות מוערכת ביותר מ-10,000 שקלים בחודש.
לפי נתוני משרד האוצר והמכון הישראלי לדמוקרטיה, כשמשווים בין המיסים שמשפחה משלמת לבין השירותים והקצבאות שהיא מקבלת מהמדינה, נוצרים פערים משמעותיים בין המגזרים: משפחה יהודית לא-חרדית תורמת לקופת המדינה 6,614 שקלים נטו בממוצע בכל חודש, מכיוון שהיא משלמת במיסים יותר ממה שהיא מקבלת בחזרה. לעומת זאת, משפחה חרדית מייצרת לקופת המדינה מינוס של 4,137 שקלים בחודש, ומשפחה ערבית מייצרת מינוס קטן יותר של 1,027 שקלים בחודש (שנמצא במגמת ירידה), מכיוון שבמגזרים אלו שווי הקצבאות והשירותים שהמשפחה הממוצעת מקבלת גבוה מסך המיסים שהיא משלמת.
לישראל, חשוב לציין, יש גם אתגר בחברה הערבית. שיעור הפריון של נשים ערביות הפך כמעט דומה לשל נשים בחברה היהודית הלא-חרדית, והחברה הערבית צפויה להוות בין 19% ל-21% מאוכלוסיית ישראל גם ב-2065. האתגרים בחברה הערבית נעוצים בשיעור תעסוקה נמוך יחסית בקרב נשים, ולצד זאת צעירים ערבים רבים מדווחים על קשיים במציאת עבודה. בחברה הערבית ניכר גם רצון להשתפר ולהשתלב: שיעור הזכאות לבגרות עלה מ-50.2% בשנת 2009 ל-77.6% בשנת 2024, וגם מספר הסטודנטים הערבים כמעט הוכפל בעשר השנים האחרונות. אלא שהמלחמה עצרה את מגמת ההשתלבות בשוק התעסוקה, ואף הובילה לרגרסיה. כאן אולי נעוצה דווקא הזדמנות כלכלית משמעותית עבור ישראל, ככל שתצליח לתרגם את שיעור האקדמאים הערבים הגבוה גם אל שוק העבודה.
ככל שהמגמות הנוכחיות לא ייעצרו, בעתיד יהיו בישראל הרבה פחות אנשים עובדים ומשלמים מסים ביחס לכמות התושבים שיצטרכו עזרה מהמדינה. כתוצאה מכך, היכולת של המדינה לממן את אזרחיה תרד בלפחות 12% עד שנת 2065. ובגלל המחסור החמור הזה בכסף, הממשלה תיאלץ לבצע קיצוצים כואבים בתקציבים לבניית כבישים ורכבות, בבתי חולים ובקצבאות לנכים וקשישים.
המשקולת המאקרו-כלכלית הכבדה הזו עלולה להביא את מדינת ישראל לפשיטת רגל כלכלית בסגנון שחוותה יוון לפני שני עשורים. זהו איום משמעותי על מדינת הרווחה הישראלית, ועל ישראל כמעצמה כלכלית מתקדמת ומוערכת. עדיין לא עברנו את נקודת האל-חזור; אך כל שינוי של המגמה צפוי להיות תהליך ארוך, מורכב וקשה, שחשוב שיתחיל מוקדם ככל הניתן.