"חנקתי מחבל בידיים, עשיתי דברים כל כך הזויים, ואז אני יושב באוטו ומפחד למות"
במשך כמעט שנתיים, שורד הנובה ומשיא המשואה דניאל שרעבי, שנלחם והציל פצועים יחד עם אחיו נריה, לא הרשה לעצמו לקרוס. הוא הקדיש את כל זמנו למאבק לשחרור חברו יוסף אוחנה משבי חמאס ולסיוע לנפגעי טראומה. אלא שבסוף, חומות ההגנה שבנה בראשו החלו להיסדק, והזיכרונות צפו מחדש. "אני עוצם עיניים ורואה דם, אש ויריות. אני לא ישן. זה לא חלום, זה במצב שאני ער"
לא הצלחנו לחלץ את תוכן הכתבה (ייתכן שמדובר בכתבה מיוחדת, וידאו או תוכן למנויים).