זה כבר נהיה מביך: בליגת העל לא מכירים את חוקת הכדורגל | טור
בליגת העל מדברים על מקצוענות וירידה לפרטים, אבל מסתבכים אפילו בביצוע חילוף. המקרה של הפועל פ"ת הוא עוד תזכורת לכך שאצלנו החוק הוא המלצה, והאחריות תמיד אצל השופט
קבוצות ליגת העל עדיין לא הפנימו את חוקי החילוף החדשים. כמעט בכל משחק אנחנו מקבלים את אותו מופע: שחקן מתמהמה ביציאה, עשר השניות חולפות, החילוף מתעכב ועל הספסל מתפלאים. כאילו ההוראות נחתו עכשיו מהשמיים, בשפה שאיש במועדון אינו דובר.
המקרה המוזר של הפועל פ"ת מול מכבי נתניה ממחיש היטב את הבעיה. גם לשופט הרביעי יש אחריות, והוא היה צריך לשים לב. אבל הטעות שלו לא פוטרת את הקבוצה מהחובה הבסיסית לדעת מה קורה בחילוף שלה. בשביל מה יושבים על הספסל כל כך הרבה אנשי צוות? מישהו הרי צריך לעשות משהו חוץ מלצעוק על השופט. למשל, לוודא שהשחקן יוצא בזמן ושהמחליף מוכן להיכנס.
לא מדובר בדרישה שמצריכה מחלקת אנליזה, השתלמות בחו"ל או תקציב מיוחד. צריך להכיר את ההוראות ולבצע אותן. זה הכול. דווקא במועדונים שמדברים בלי סוף על מקצוענות, ירידה לפרטים וסטנדרטים אירופיים, מתברר שספירה עד עשר היא אתגר מקצועי מורכב במיוחד. את המצגות על התקדמות הכדורגל הישראלי אפשר בינתיים להשאיר במגירה. קודם תצליחו לבצע חילוף.
בליגות הגדולות באירופה מצליחים להסתגל. השחקן יוצא, המחליף נכנס והמשחק נמשך. אצלנו עדיין מנהלים משא ומתן עם עצם קיומה של ההוראה. החוק הוא המלצה, האכיפה היא הפתעה, והאחריות תמיד נמצאת אצל מישהו אחר.
האירוניה היא שהחוק הזה כאילו נכתב במיוחד בשביל ליגת העל, אלופת בזבוזי הזמן בחילופים. כאן כל יציאה מהמגרש יכולה להפוך למסע פרידה: מחיאות כפיים, לחיצות ידיים, הליכה איטית ולעיתים גם נפילה קטנה לדשא. רק חסר סרטון הוקרה.
מצער שהפועל פ"ת החביבה עלולה לשלם את המחיר. אבל החיבה אליה אינה סיבה לפטור אותה מאחריות. כל עוד כל תקלה תיענה במשיכת כתפיים ובהאשמת השופט, אין סיבה שבחילוף הבא מישהו יזדרז.