ynet נקי

ספק אם היה אי פעם ביזיון כזה בכדורגל הישראלי | מד העצבים

עירוני טבריה עושה צחוק מהכדורגל הישראלי ואת הנזקים נראה בהמשך, בית"ר ירושלים ומכבי ת"א קצרו מחמאות על משחק נטול שערים וליגת האלופות מספקת יותר מדי משחקים לא מושכים. וגם: איזה גול כבש אמבאפה, הא?!

גיא לייבה · יום חמישי, 22 באוקטובר 2026 בשעה 1:30

השבוע במד העצבים: בטבריה משלמים בתשלומים, בליגת העל מתרגשים מאפסים, ובאירופה הקבוצה של הכסף הקטארי נראית נוצצת - אבל אנחנו לא יכולים ליהנות מזה עד הסוף.

לא מעצבן: השער של קיליאן אמבאפה

הסיבוב על המקום כמו רונאלדו הברזילאי, המעבר על פני השוער כמו מראדונה, והסיום בקלאס מול שער ריק. השער של קיליאן אמבאפה נגד סביליה הוא מהסוג שגורם לך להחזיר אחורה ולבדוק איך בדיוק זה קרה. אם היה נכבש בשנות השישים, היו מכריזים עליו כשער הגדול בהיסטוריה. היו עושים עליו סרט תיעודי ומראיינים את הנכד של הבלם. אצל אמבאפה זה עוד יום במשרד. בלי שעות נוספות.

קלאס. אמבאפה, רגע לפני שהוא מסיים את הסלאלום עם כדור ברשת (צילום: AP Photo/Manu Fernandez)

קצת מעצבן: פ.ס.ז'

הכדורגל מהפנט, אין כוכבים עם האף בשמיים, ויש מאמן חביב עם שיטת משחק מבריקה. כמעט כל מה שאפשר לבקש מקבוצת כדורגל. ובכל זאת, קשה להתחבר לפריז סן ז'רמן עד הסוף. אתם יודעים, הכסף הקטארי הזה, והשאלה מי מממן את כל החגיגה. על הדשא אפשר להתפעל מהלחץ, מהתנועה ומהקבוצתיות; מחוץ לו קצת יותר קשה להצטרף למועדון המעריצים. דווקא כשהיא משחקת כל כך יפה, מתחשק לרגע לשכוח מאיפה מגיע המימון.

מהנה אבל קשה להתחבר. פ.ס.ז' חוגגת מול ברצלונה (צילום: REUTERS/Stephane Mahe)

מעצבן: ליגת האלופות

מצד אחד, שלב הליגה מספק כיף עצום: משחק גדול בכל מחזור ושער כמעט בכל רגע. מצד שני, יש יותר מדי מפגשים שלא ברור למה מישהו שאינו קרוב משפחה של השחקנים צריך להתעניין בהם. סלביה פראג נגד פנרבחצ’ה, למשל. הכול עטוף בתחושה שאפשר לחכות למחזור האחרון, שבו ממילא ינסו להסביר לנו בעזרת שלושה מחשבונים מי צריכה מה ומי תלויה במי. כנראה אין פורמט מושלם לכדורגל. אפשר בכל זאת לסמוך על אופ”א שתזהה את הבעיה ותציע את הפתרון הקבוע שלה: עוד קבוצות.

מאוד מעצבן: ההשתפכות על 0:0

כמה מחמאות הורעפו על התיקו המאופס בין מכבי ת"א לבית"ר ירושלים. "קבוצות שבאות לנצח" - באמת? חשבתי שהגיעו להחליף דגלונים. "משחק מחוף לחוף" - רק בלי הכיף הזה שנקרא גולים. "אומץ של המאמנים" - בתקציבים של מיליונים, אלה בערך דרישות התפקיד. לא היה משחק מזעזע, אבל לא חייבים לחבק את המוצר אחרי כל פעולה סבירה. מותר גם להגיד שהסיומת הייתה רעה. ובית"ר? תקועה במקום, רחוקה מהקבוצה של העונה שעברה. גם מחמאה על הרצון לנצח לא תקדם אותה.

לא חייבים לחבר את המוצר. פרץ בהחמצת המשחק (צילום: עוז מועלם)

הכי מעצבן: עירוני טבריה

את עירוני טבריה היה צריך להוריד ליגה בפרשת החוזים הכפולים, אבל נתנו לחגיגה להמשיך עם עונש מצחיק והורדת נקודות בתשלומים, כאילו רכשה אייפון בכרטיס אשראי. עכשיו גם המשטרה בתמונה, והחשדות חמורים יותר. הם עוד צריכים להתברר, אבל את הנזק לליגה כבר קשה לפספס. אם הקבוצה תיאלץ לשחרר את רוב הסגל בינואר, מי שפגשה אותה בסיבוב הראשון ומי שתפגוש אותה בשני ישחקו למעשה מול שתי קבוצות שונות. מעניין מה חושבים על זה בהתאחדות. אולי גם את התשובות נקבל בתשלומים. וכל החגיגה הזאת בשביל קבוצה שבקושי מביאה אוהדים.

מעניין מה חושבים על זה בהתאחדות. עירוני טבריה (צילום: עמרי שטיין)

לכתבה המקורית ב-ynet