הפועל ת"א יכולה להיות מצוינת, מכבי תצטרך להתעלות על עצמה
העומק הכריע מול בשיקטאש, קופי הראה כמה היה חסר ולידיי הזכיר למה הוא הרכש החשוב ביותר של האדומים. מנגד, מכבי השתפרה מול ברצלונה וים מדר כיכב, אבל מקום בין שמונה הגדולות ידרוש ממנה הרבה יותר
הפועל תל אביב נתנה אתמול שיעור באיך מנטרלים מוקש. בשיקטאש קבוצה פחות מוכשרת ועמוקה ממנה, אבל עם טביעת אצבע של מאמן: לחץ על הגארדים של היריבה, ריצה בכל הזדמנות ושלשות בתוך שניות מתחילת ההתקפה. תענוג. זה שיודעים להפיק שם כל כך הרבה מאנטה ז'יז'יץ' זו עדות לניהול נכון. כולנו יודעים כמה קל להפוך אותו לשחקן שלא משפיע.
אלא שהפועל באה מוכנה וידעה בדיוק מה צריך לנטרל. לא הזיק גם שהשיטה שנדרשה מול הטורקים כללה ממילא את הפילוסופיה ההגנתית הבסיסית שלה: חילופים אוטומטיים, גם אם המחיר הוא שהסנטרים יוצאים החוצה לרדוף אחרי גארדים והצבע נותר חשוף. ז'יז'יץ' באמת חגג בצבע, אבל ההנחה הייתה שלא הוא יכריע את המשחק, וכך אכן היה. בשיקטאש קלעה רק שש שלשות מ־17 ניסיונות. הפועל, שקליעה מבחוץ אינה נקודת חוזק בולטת שלה, קלעה 11. הנתון הזה ממחיש עד כמה היא הצליחה לכפות את המשחק שרצתה, וכמובן שהיו עוד סיבות לעליונות שלה.
המפתח השני היה לכפות על הטורקים משחק איטי, בקצב של הפועל. האדומים היו ממושמעים מאוד בירידה להגנה, נצמדו למוביל הכדור של הטורקים כבר בשלבים מוקדמים ומנעו מהם לרוץ.
הפועל גם ידעה מהי נקודת החולשה ההגנתית של הטורקים: העזרה בצבע מול חדירות. זו נקודה קריטית כשיש לך גארדים קטנים כמו אלה של בשיקטאש, אבל היא לא עושה את זה מספיק טוב. כך, ואסיליה מיצ'יץ' לא נתקל פעם אחר פעם בקיר אחרי שעבר את השומר שלו, והצליח לייצר לא מעט נקודות. זה לא שחלילה היה לו משחק נקי משטויות, אבל הנזק היה מוגבל יחסית למשחקים קודמים.
היתרון של הפועל
וכך, מה שעמד על הפרק היה רמת הכישרון של שתי הקבוצות במשחק עומד. הטורקים, כאמור, משחקים עם הרבה תרגילים יפים ומתוחכמים, בעוד הפועל משחקת פשוט יותר ומתבססת על יכולת אישית. אבל העומק הכריע. ברבע השלישי מוביל הכדור העיקרי של הטורקים היה ברק אוגורלו, בגלל עייפות ובעיות עבירות של הגארדים הטובים יותר. הוא פחות טוב משמעותית מכל שחקן שהפועל העלתה למגרש, וזה עוד בלי שיוג'ין גרמן וג'ייקוב טיפין שיחקו — ושניהם טובים ממנו.
בהפועל לקח אנטוניו בלייקני את העניינים לידיים כשהוא רענן לגמרי. הקבוצה הידקה עוד קצת את ההגנה, עלתה בתוך דקות ספורות מיתרון חד־ספרתי להפרש של 20 נקודות, והשאר כבר היה גארבג' טיים.
כמה נקודות ראויות לציון. ראשית, אמיר קופי עלה בחמישייה במקום מיצ'יץ'. הללויה! נכון, עד שזה כבר קרה, תומס סטורנסקי נפצע אחרי דקה, וואסיליה עלה, אבל בל נהיה קטנוניים. בפתיחת הרבע השלישי זה קרה שוב, החמישייה הזאת רצה הרבה דקות, וזה כאמור היה הרבע שהכריע את המשחק.
שנית, לבשיקטאש יש כל כך הרבה שחקנים ממכבי שזה היה חצי דרבי. שלישית, הפועל רשמה רק זרים בטופס. לא היה אפילו ישראלי אחד. אני אישית נגד אפליה מתקנת לישראלים וחושב שמי שטוב צריך לשחק, אבל בכל זאת — אירוע.
רביעית, כתבתי אחרי משחקים קודמים שאמיר קופי היה מאוד חסר, ואתמול הוכח עד כמה. קודם כול, קופי נותן להפועל אפשרות לצאת למתפרצות. שנים לא היה לה אחד כזה שרץ, והנקודות הקלות האלה הן כלי חשוב. הוא כמובן גם רכיב הגנתי משמעותי מאוד מול קבוצות עם גארדים סילוניים. קופי ובלייקני הם צמד שומרי־על, והם מאזנים את האיטיות של סטורנסקי ומיצ'יץ'.
חמישית, זאק לידיי. כתבתי בקיץ שהוא הרכש החשוב ביותר של הקבוצה. היו לו כמה משחקים לא מדהימים, אבל לא באשמתו. כמות הדקות שקיבל הייתה פשוט לא הולמת. אתמול הוא קלע 15 נקודות ועשה עבודה הגנתית מעולה על יוג'ין אומורוי האגרסיבי, שהרג את מכבי תל אביב במפגש מולה. לידיי הוא לא פורוורד גבוה או חזק במיוחד, אלא בעיקר טכני ומיומן, והופעה הגנתית כזאת אומרת עליו הרבה דברים טובים. לא שהיה לי ספק. הוא גם בן זוג נהדר לדן אוטורו, האתלטי מאוד והטכני פחות.
שישית, הפועל הסתדרה בסדר גמור גם ביום שבו אלייז'ה בראיינט היה אנמי לאורך דקות ארוכות. אין בשורה טובה מזו.
אם מסתכלים על הסגל, לידיי הובא לעמדה 4, שבה לא היה כלום — זאת אומרת, היה איש ויינרייט, אבל הוא עדיין שם, אז זו תוספת נטו. קופי הוא שדרוג לעומת קולין מלקולם, וסטורנסקי מביא פחות קליעה אבל יותר שכל מכריס ג'ונס. ומאחר שמה שהיה הכי חסר בעונה שעברה הוא שכל, גם זה שדרוג לטעמי. הפועל, שהייתה קבוצה טובה מאוד, יכולה להפוך השנה למצוינת.
מכבי במגמת שיפור
שלשום מכבי נחלה הפסד כואב לברצלונה, משלשה בשניות הסיום. למרות השלב המוקדם מאוד בעונה, נדמה לי שהמשחק הזה מלמד אותנו הרבה. ברצלונה היא לא הקבוצה של פעם. יש שם כמה שמות מוכרים, בראשם קווין פאנטר, אבל גם הרבה שחקנים די אלמונים. אם לא יחול שם שינוי ממשי בהמשך העונה, זו תהיה קבוצת מרכז טבלה. היא גם משחקת בסגנון שלמכבי נוח יחסית להתמודד מולו: לא יותר מדי מהר, בלי יותר מדי לחץ בהגנה, ועם גבוהים גבוהים מאוד, אבל לא פיזיים ואגרסיביים.
אפשר להגיד לזכותה של מכבי הרבה דברים טובים. היא שיחקה מהר יותר מאשר במשחקים קודמים, ולכן קלעה יותר שלשות והשיגה יותר סלים קלים. היא גם הייתה אקטיבית יותר בהגנה, ביצעה קצת דאבל־אפים ונראתה כמי שרוצה יותר. הרבה מאוד משחקניה תרמו בשני צידי המגרש — עומק שלא היה לה בשנה שעברה — והחדשים נראו מעורבים יותר וכמי שמבינים טוב יותר את תפקידיהם.
ים מדר נתן הצגה של ממש. היו שתהו, ואני ביניהם, אם הוא שווה את הכסף שנותנים לו. ברור היה שהוא שחקן יורוליג לגיטימי, אבל היה ספק אם הוא יכול להיות כוכב. שלשום הוא כיכב. ממש.
ככלל, מכבי שיחקה טוב יותר מאשר במשחקיה הקודמים, וזה מה שחשוב: שתהיה מגמת שיפור. גם אי אפשר להצביע על טעויות טקטיות גדולות. בסך הכול היה שימוש הגיוני בכל הרכיבים ולא מעט משחק חכם. זו הייתה התמודדות בין קבוצות די שוות, שהוכרעה על סל אחד.
מה אנחנו לומדים מזה? מכבי כמובן תשתפר עם הזמן, אבל הסגל הזה שווה מרכז טבלה. זה לא דבר רע: בשנה שעברה היא הייתה קבוצת תחתית, כך שיש שיפור, ואפילו משמעותי מאוד. אבל אם מישהו חשב שזו קבוצה שתתברג בין שמונה הגדולות, בשביל זה השלם יצטרך לעלות בהרבה על סך חלקיו. וזה דבר שלא קורה יותר מדי פעמים בכדורסל.