"הפועל ת"א גרמה לי לפקפק בעצמי, מחכה כבר לפגוש אותה"
הוא עזב את נס־ציונה אחרי 7 באוקטובר, נפלט מהפועל ת"א ("הם גרמו לי לפקפק בעצמי") להפועל אילת בלאומית ודווקא שם מצא שקט נפשי. כעת דאסטי האנאס פותח עונה בבני־הרצליה, מכוון גבוה בליגת האלופות ומחכה למפגש עם האקסית האדומה: "אני מניח שתהיה לי יותר מוטיבציה לשחק נגדם"
בשלוש השנים שחלפו מאז שהגיע לראשונה ארצה, דאסטי האנאס הספיק לטעום כמעט כל קיצוניות שהכדורסל הישראלי יכול להציע. זה התחיל בניצוצות במדי נס־ציונה, המשיך לטבילת אש סוערת בהפועל ת"א, עבר דרך החלטה לא שגרתית לרדת ללאומית עם הפועל אילת, והסתיים, לפחות בינתיים, בחזרה אל קדמת הבמה.
בגיל 33, אחרי עלייה עם אילת, האנאס נוחת בבני־הרצליה של יהוא אורלנד מוכן לאתגר הבא: ליגת העל וליגת האלופות, שתיפתח היום (21.30) במשחק חוץ קשה בספרד מול בדאלונה, במחזור הראשון בבית שבו משחקות גם בון ופורטו.
ההתחלה של המתאזרח בישראל לא הייתה מה שדמיין אחרי אירועי 7 באוקטובר, שבעקבותיהם עזב לתקופה את הארץ, אבל היום הוא כבר רגיל להכל. "זאת מדינה שאני אוהב", הוא אומר. "כשאני עוזב את המשפחה בארה"ב ומגיע לפה, יש לי כבר הרגשה שאני בא הביתה".
מה שינה את העמדה שלך בנוגע למצב הביטחוני?
"התבגרתי. חוויתי דברים שחיברו אותי עם המדינה. אני יודע שיש עדיין תקופות מתוחות פה שם, אבל זה מה שזה. אני אוהב להיות פה, וכבר התרגלתי. הכל בסדר עכשיו. בסבב השני עם איראן לא עזבתי, חיכיתי עד שהליגה הלאומית תחזור. היינו בעונה מדהימה באילת, והרגשתי מחויב לחבריי לקבוצה".
כשטילים משוגרים מאיראן וגם מתימן.
"למדתי לדעת כבר מאיזו מדינה מגיע כל טיל. כשהיה מגיע מתימן התייחסתי לזה אחרת, כאילו 'הכל בסדר' (צוחק)".
העולם שלי הסתחרר
האנאס כבר שם מאחוריו את התקופה הקצרה בנס־ציונה, למרות כעס גדול שהיה אז בקבוצה על כך שלא חזר. הוא השלים עם המאמן אלעד חסין, שסידר לו את האזרחות הישראלית בזכות שורשיו היהודיים, ושיחק תחתיו גם באילת. לעומת זאת, יש לו עדיין בטן מלאה על הפועל ת"א, ועל השתלשלות העניינים שם. כשחתם אצל האדומים בפברואר 2024, דני פרנקו עדיין היה על הקווים, והפרויקט של עופר ינאי היה בחיתוליו, בסך הכל שנה שנייה ביורוקאפ.
הגארד רשם התחלה מצוינת בקבוצתו החדשה, כולל משחק של 23 נקודות מול הפועל ירושלים בארנה. אבל כשבועיים לאחר מכן, באותו אולם, הפועל ת"א הפסידה לירושלמים ברבע גמר גביע המדינה, ופרנקו סיים את דרכו. סטפנוס דדאס מונה למאמן, ודברים התחילו להשתנות מהר מדי עבור האנאס. הוא עדיין שיחק, כולל בפלייאוף ובגמר, אבל הרגיש שהוא לא רצוי בקבוצה כשקיבל פחות דקות.
"לא ציפיתי שהפרק הזה ייגמר כל כך מהר", הוא משתף. "באוגוסט אמרו לסוכן שלי שלמרות שאני תחת חוזה ומקבל כסף, אני לא בתוכניות לעונה הבאה וצריך למצוא לעצמי קבוצה אחרת. נשארתי בארה"ב עד ינואר, כשחתמתי באילת".
כבר אז ראית שיש כיוון ברור: יורוליג.
"ידעתי שיש להם שאיפה לזכות ביורוקאפ, אבל לא יכולתי לשחק איתם כי הגעתי מאוחר מדי ולא הייתי רשום לאירופה. למרות זאת התרגשתי להיות בקבוצה כזאת, אהבתי לשחק אצל דני. ידעתי שאני צריך להילחם על המקום שלי, אבל המאמן שהביא אותי פוטר. אני מניח שזה היה שיעור לחיים. דברים כאלה, כמו האמירות שלהם שאני לא טוב מספיק בשבילם, יכולים לשבור. הרגשתי שהעולם שלי מסתחרר, מה קורה פה? התחילו לדבר איתי על ליגה שנייה, כשאני מודע לרמה שלי".
זה בילבל אותך?
"גרם לי לפקפק בעצמי. ידעתי שאני מוכשר, אפילו ראיתי את עצמי משחק ביורוקאפ. כל הזמן הזה בארה"ב פגע בסיכויים שלי להשתלב בקבוצה אחרת פה. הדרכון הישראלי פתאום שם זרקור אחר. כשאני מסתכל על זה במבט לאחור, הנקודה הנמוכה הזו גרמה לי להסתכל אחר כך על דברים באופן חיובי גם כאדם וגם כשחקן".
לפני שנה וחצי הגיעה ההצעה מאילת, רגע אחרי שחסין מונה למנהל מקצועי. האנאס זכר את העיר הדרומית כמקום עם מזג אוויר מצוין, ושלקבוצה היו תנאים טובים מאוד, כמו ארוחות מסודרות באחד מבתי המלון. "אהבתי את האזור, את החוף של מוש. אחרי החיים בת"א, זה היה שינוי גדול מבחינת האנשים שגרים שם - אבל באביב מתחילים לראות את העיר מתמלאת בסופי שבוע. אהבתי את השקט הזה, את הישיבה בחוף הים ואת ההזדמנות להירגע".
גם הנסיעות הרבות לא היוו מכשול עבורו כשהגיע הטלפון מהמאמן דני גוט. "בשלב הזה של העונה משבצות המתאזרחים ברוב הקבוצות כבר אוישו. ככל שהזמן עבר בהמתנה, איבדתי כושר. היה לי חשוב לחזור לשחק כמה שיותר מהר", הוא אומר ומודה: "לא חשבתי שאני שחקן של ליגה שנייה עד אותו רגע".
גם כשהיה אתגר להחזיר אותם לליגת העל?
"בשני המשחקים הראשונים שלי הקבוצה הפסידה. הגענו לגמר הפלייאוף בלאומית, והפסדנו למכבי ראשל"צ את הכרטיס. קיבלתי הצעות, כולל מליגת העל, אבל גם אילת הגישה לי הצעה. הרגשתי שאני חייב להם, ונשארתי".
שינוי גישה?
"ההפסד לראשל"צ ישב לי בראש כל הקיץ. בעונה שעברה חסין עבר לעמדת המאמן והפסדנו רק פעם אחת כל העונה. מצחיק שחסין ואני חברים טובים עכשיו, אבל הקשר שלנו חווה עליות וירידות בשנים שלי בישראל".
אותי הטיסות מרגשות
למרות שהיה אחד הגורמים לעלייה, האתגרים באילת לא קרצו לו מספיק בשלב זה של הקריירה והאנאס רצה לשחק בקבוצה שנמצאת בצמרת או קרוב אליה. אחרי שמקס היידגר עבר להפועל ת"א, ומשבצת המתאזרח התפנתה, בהרצליה לא חיכו יותר מדי ואלדד אקוניס התקשר להאנאס.
"הליגה השנייה שוחקת, ובגילי אני רוצה להתחרות אבל לחוש גם התרגשות יומיומית. הרצליה משחקת בליגת האלופות, וזאת הפעם הראשונה שלי במסגרת אירופית. שיחקתי במוקדמות ליגת האלופות עם נס־ציונה, ואני עדיין זוכר את ההפסד הקשה לשטרסבורג", הוא משחזר. "לא שיחקנו ביורופקאפ בגלל המלחמה, ועכשיו אני נרגש לקראת ההתחלה במסגרת הזאת".
איך החיבור שלך עם אורלנד?
"אני אוהב את סגנון המשחק שלו. אנחנו מבינים זה את זה בדרך בה אנחנו רואים את המשחק וזה מאוד מגניב. הוא והעוזר שלו אלישי כדיר היו שחקנים גדולים, וזה ממש כיף להיות במערכת כזאת. זה תמיד מצוין שהמאמן היה שחקן".
בעונה שעברה הרצליה הגיעה לגמר הגביע וסיימה רביעית בליגה, והשנה נוסף אתגר: להגיע לראשונה לפלייאין ליגת האלופות. "אנחנו משתפרים ככל שהזמן עובר", אומר האנאס. "עוד מוקדם לדעת איך ניראה בשלבים המתקדמים של הליגה. באירופה, לכל משחק יש את החיים שלו, ונתכונן לכל אחד מהם הכי טוב שיש. נצטרך לטוס שש פעמים כי אין לנו בית, אבל זה המחיר של לשחק באירופה. לא צריך להשתמש בזה כתירוץ. אותי הטיסות מרגשות".
מחכה כבר למפגש עם הפועל ת"א?
"לחלוטין. זה גם משחק נגד קבוצה גדולה, ואתה רוצה לנצח בכל משחק כזה, להראות שזה אפשרי למרות שיש להם תקציב גדול בהרבה. וגם אני עצמי, אני מניח שתהיה לי יותר מוטיבציה לשחק ספציפית נגדם".